ז – משחקים מותרים ואסורים בשבת

פורסם בקטגוריה פרק כד - דיני קטן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-24-07/

ז,א – האם צעצועים מוקצים למנהג ספרדים

בית יוסף או"ח שח, מה: "כתב באגור (סי' תקכא) בשם שבלי הלקט (סי' קכא), שאסור לשחוק בשבת ויום טוב בכדורים, שאינם ראויים לצור על פי צלוחית דממאסי שמטנפי על ידי טיט ועפר. וכן כדור של עץ אסור לטלטלו ולצחוק בו. אבל התוספות בפרק קמא דביצה (יב, א, 'ה"ג') אהא דתנן בית שמאי אומרים אין מוציאין את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים ובית הלל מתירין כתבו, פירוש, דלאו דוקא קטן למולו דהוא הדין שלא למולו, דשרי גם טיול, דהא אשכחן דמשחקין בכדור שקורין פילוט"א ביום טוב ברשות הרבים אף על גב דליכא אלא טיול, עד כאן. משמע שמותר לטלטל הכדור ביום טוב והוא הדין בשבת, דבדברים אלו יום טוב ושבת שוים הם. ומיהו בירושלמי בפרק בתרא דתעניות (ה"ה) מצאתי, טור שמעון למה חרב, יש אומרים מפני הזנות, ויש אומרים שהיו משחקין בכדור".

ומה שאמרו בירושלמי שטור שמעון חרב בגלל ששיחקו בכדור, לגר"א הוא מפני שטלטלו אותו ד' אמות ברשות הרבים. וברוקח סי' נה, פירש שהמשחק גרם להם ביטול תורה, ומשמע שגדולים שיחקו בו. ובשיבולי הלקט משמע שהוא מוקצה, ואולי העוון היה מצירוף מוקצה וביטול תורה.

שו"ע שח, מה: "אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור. הגה: ויש מתירין, ונהגו להקל (תוס' פ"ק דביצה)". הרי שלשו"ע הכדור מוקצה מחמת גופו, ולרמ"א אינו מוקצה.

ויש שלמדו מהשו"ע שכל המשחקים מוקצה, וכ"כ בבדי השלחן (הערות לשש"כ) הערה 114, בשם הרב"צ אבא שאול, שלשו"ע אסור לטלטל צעצועים שאינם כלים, אלא שאמר שקשה למחות ביד הקטנים שלא ישחקו בהם. וכ"כ במנו"א ח"א יב, נ, וביאר שהמשחקים הם מוקצה מחמת גופו, ואף שמשחקים בהם, הנאת המשחק אינה חשובה צורך, ואין המשחק נותן להם תורת כלי. אמנם ממה שהוסיף בשיבולי הלקט שהם מאוסים, משמע שדווקא מסיבה זו הוא מוקצה, וביאר במנו"א שם שהכוונה, שאפילו אם היה רוצה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, כיוון שהוא מאוס, אין משתמשים בו. אבל משמע מזה שאם המשחק ראוי לאיזה שימוש, הרי הוא ככלי שמלאכתו לאיסור, שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו. ובמנו"א ח"ג כב, טז, כתב, שמותר לקטנים שלא הגיעו למצוות לשחק באותיות וכיוצא בהם, אבל אחר שהגיעו למצוות יש לאסור משום מוקצה.

אמנם כתב שם בבדי השולחן 114 שהגרע"י אמר לו, שיש צדדים לחלק בין כדור לשאר צעצועים. ע"כ. ובספר שבות יצחק כתב בשם ריש"א (הובא בארח"ש יט, הערה עו), שכל חומרת השו"ע היתה בכדור נייר או אבן, שהכנתו למשחק כדור אינה נחשבת הכנה חשובה, ולכן הוא נותר מוקצה מחמת גופו. אבל כדור ושאר משחקים שהוכנו בבית חרושת למשחק, אינם מוקצה.

ובכל ספק מוקצה הלכה כמקילים, ק"ו כאן שסברתם נראית, שכל דבר שאדם משתמש בו, גם למשחק, אינו מקצה אותו מדעתו. ונראה שגם הב"י החמיר מפני מה שהביא מהירושלמי, היינו בצירוף דברי הירושלמי שאסור לשחק בכדור, מפני ביטול תורה או טלטול ברשות הרבים. ועיין לעיל בהרחבות כב, יג, א-ב.

ז,ב – לתת צעצוע שאסור במשחק לתינוק שבוכה

אם השימוש בצעצוע אסור מדברי חכמים, והתינוק בוכה ואי אפשר להרגיעו אלא בצעצוע זה דווקא, מותר לתת לו את הצעצוע הזה, שכן התירו שבות לחולה, וכן הוא בתינוק כשהוא נצרך לכך הרבה (עפ"י הרשב"א, וכ"כ ארח"ש כד, טו).

ז,ג – פלסטלינה – ממרח וכותב

יש שכתבו שהאיסור לשחק בפלסטלינה משום ממרח, כמבואר בשו"ע שיד, יא: "אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית מפני שהוא ממרח". וכ"כ שש"כ טז, יג, הערה לט, שכל שהוא מחליק את פניה הוא ממרח. וכ"כ בשבט הלוי ט, עח. אבל באמת יש איסור גם משום כותב, וכפי שכתב בח"א (הל' יו"ט כלל צב, ג): "אע"פ שמותר ללוש ולאפות ביו"ט כל מה שצריך, אבל אסור לחקוק בעיסה איזה צורה… ולפי זה אסור לעשות לעקי"ך בדפוס שיש בו איזהו צורה. ונ"ל דאפילו ביד אסור לעשות מן העיסה כמין צורת עוף או שאר צורה". וכ"כ בקצשו"ע (צח, כג): "כשעושה מעשה אופה ביו"ט אסור לעשות בו ציורים על ידי דפוס או ביד לעשות מהעיסה איזה ציורים כעופות וכדומה". וכ"כ בכה"ח  תקז, נא, ושש"כ יא, יג. ועיין שם בהערה מג בדברי רשז"א. והכלל הוא, שכל שהוא מתכוון לעשות צורה בעלת משמעות, הוא עובר על איסור כותב.

וכ"כ בשלחן שלמה שח, ט, א, שיש בזה איסור כתיבה או ממרח. ובארח"ש יז, הערה לה, כתב שיכול להיות בזה גם איסור בונה.

פורסם בקטגוריה פרק כד - דיני קטן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן