ח,א – צעצוע משמיע קול לתינוק
כלי שמשמיע קול שלא נועד לשיר ונגינה, לדעת שו"ע שלח, א, מותר להשמיע בו קול שאינו של שיר, ולגר"א אסור. ונהגו העולם להקל (באו"ה 'אבל'). וגם לפי הרמ"א שנוטה לחומרא במדפק של דלת, הוא משום עובדין דחול, ולכן אם רגילים לדפוק כל השבוע בכלי אחר, מותר להשתמש במדפק של שבת. ועיין לעיל כב, יז, 11. ואין להחמיר לתינוק בעובדין דחול. בנוסף לכך, למדנו שלדעת הרשב"א ורע"א מותר לתת לתינוק לעשות דבר שאסור מדרבנן לצורכו (באו"ה שמג, א, 'מדברי סופרים'). וכן מובא בשש"כ טז, ג, הערה י, בשם רשז"א.
וכתב שם בשש"כ טז, ג, "אבל ודאי שלגדול אסור להשמיע כל קול בצעצועים אלה, גם אם הוא עושה כן בשביל התינוק". ומקורו במ"ב שלח, א, ובאו"ה 'הואיל', משום עובדין דחול. אולם בהערה יא, כתב בשם רשז"א שאין זה ברור כלל, ומה שאסרו לקשקש באגוז לתינוק (שו"ע שלט, ג), אפשר שהוא מפני שעשו זאת גם לצורך שיר, ולכן אסרוהו גם לתינוק.
ועיין בארח"ש יט, נג, לגבי רעשן, שהחשיב אותו ככלי שנועד לעשות קול שאינו שיר, שבבאו"ה שלח, א, 'אסור' כתב, שהפמ"ג (א"א ג) מסתפק אם הוא כלי שמלאכתו לאיסור. ושורש הספק אם מה שכתב הרמ"א שאסור להשתמש בו מחומרא או מדינא. ע"ש. ולשו"ע אין בזה איסור כלל.
ומ"מ נלענ"ד שיש מקום לומר שרעשן נחשב כלי שיר, שיש שימוש בסוגים של רעשנים בתזמורות. ובוודאי שהשימוש בו פוגע מאוד בכבוד השבת, גם כשהקטן מרעיש בו (וממילא אין להתיר מטעם שאין להחיל איסורי עובדין דחול על קטן, כמובא בשש"כ טז, הערה י). ומשתי הסיבות הללו החשבתיו בין כלי נגינה שאסורים בשימוש לקטן.
מותר לתת לתינוק בובות ומשחקים שעושים קול, ואינם מוקצה מפני שעיקר מלאכתם להיתר. וכ"כ בשש"כ טז, ג, ובארח"ש יט, נג, ג.
