א – ל"ג בעומר

פורסם בקטגוריה ה - ל"ג בעומר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-05-01/

נהגו לשמוח מעט בל"ג בעומר. ואף שבימי ספירת העומר נוהגים מקצת מנהגי אבלות, מכל מקום בל"ג בעומר מותר לשיר ולרקוד, ואין אומרים בו תחנון, וכן במנחה שלפניו אין אומרים תחנון, ואין מתענים בו.1

טעם השמחה בל"ג בעומר, מפני שמסורת ביד הראשונים, שבל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא למות (מאירי יבמות סב, ב; שו"ע תצג, ב). ויש מפרשים, שבאמת מתו התלמידים גם אחר ל"ג בעומר, אלא שביום ל"ג בעומר החל רבי עקיבא ללמד תלמידים חדשים ובתוכם רבי שמעון בר יוחאי, והם כבר לא מתו באותה מגפה, ומהם התפשטה התורה בעם ישראל, ועל כן שמחים בל"ג בעומר (פר"ח תצג, ב). ויש אומרים, שבל"ג בעומר סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע, שהם המשיכו את מסורת התורה (כה"ח תצג, כו, עפ"י שער הכוונות). טעם נוסף לשמחה בל"ג בעומר, שהוא יום ההילולא של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, שהיה תלמידו של רבי עקיבא.

נסכם בקצרה את מנהגי האבלות והשמחה בל"ג בעומר: לכל המנהגים מותר לשיר ולרקוד ולנגן בכלי זמר בל"ג בעומר, מתחילתו ועד סופו. ולעניין נישואין ותספורת, לפי מנהג אשכנז ומקצת מקהילות ספרדים, מותר להתחתן ולהסתפר בל"ג בעומר ביום, ויש מקילים אף בליל ל"ג בעומר. ולמנהג רוב הספרדים, אסור להתחתן ולהסתפר בל"ג בעומר (ועיין לעיל ג, ד-ה). אמנם כשחל ל"ג בעומר בערב שבת, גם למנהג הספרדים מותר להסתפר בו לכבוד שבת (שו"ע תצג, ב). והנוהגים על פי האר"י, אין מסתפרים בל"ג בעומר, מפני שאין מסתפרים כלל בספירת העומר עד ערב חג השבועות (כה"ח תצג, יג).


  1. אין מתענים, וחתן מתענה (מ"א תקעג, א), וי"א שאינו מתענה (משמרת שלום סי' לח). וכתבו הלבוש ופמ"ג ועוד, שאין אומרים תחנון במנחה שלפניו, ובחק יעקב תצג, ו, כתב שאומרים, ועיין בכה"ח תצג, כח. ונראה שהמנהג שלא לומר.
פורסם בקטגוריה ה - ל"ג בעומר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן