יג – קישוט בית הכנסת
יג,א – קישוט בית הכנסת בפשטות נראה שהתנגדותו של הגר"א למנהג הנחת אילנות, שאותו הביא המ"א תצד, ה, מפני שהוא דומה למנהג הנוצרים שמניחים עץ
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
יג,א – קישוט בית הכנסת בפשטות נראה שהתנגדותו של הגר"א למנהג הנחת אילנות, שאותו הביא המ"א תצד, ה, מפני שהוא דומה למנהג הנוצרים שמניחים עץ
ב,א – טעם היתר מלאכת דבר האבד כדי להסיר דאגה מן הלב, ויוכלו לשמוח, שהחושש מהפסד נעשה טרוד ומתקשה לשמוח (ריטב"א מו"ק יג, א; הגה"מ
יד,א – משחקי צביעה ויצירה לילדים בחוהמ"כ ו, פד, כתב שאין שום איסור לילדים לצייר ולצבוע. ומקורו מליקוטי הלכות חוה"מ לסי' תקמד, ז. וכן מובא
ו,א – לימוד תורה כתב החינוך שכג: "ואסרו לכל אדם שלא יכוון מלאכתו במועד, כלומר שיניח מלאכתו לדעת קודם המועד בעניין שיעשה אותה במועד מפני
ג,א – הסוברים שאסור להדליק נרות שבת בלא עירוב תבשילין ביצה כב, א: "מי שלא הניח עירובי תבשילין – אופין לו פת אחת, וטומנין לו
א,א – מקור לדין 'הואיל' פסחים מו, ב: "איתמר, האופה מיום טוב לחול, רב חסדא אמר: לוקה, רבה אמר: אינו לוקה. רב חסדא אמר: לוקה, לא
ב,א – גזירת שחיקת סממנים ביום טוב כתבו הרבה אחרונים שאסור למי שסובל ממיחושים לעשות רפואות ביום טוב או ליטול תרופות משום גזירת שחיקת סממנים,
ו,א – מוקצה ביום טוב חמור משבת ביצה ב, א, משנה: "ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא תאכל". רב