יג – קישוט בית הכנסת

פורסם בקטגוריה פרק יג - חג השבועות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/12-13-13/

יג,א – קישוט בית הכנסת

בפשטות נראה שהתנגדותו של הגר"א למנהג הנחת אילנות, שאותו הביא המ"א תצד, ה, מפני שהוא דומה למנהג הנוצרים שמניחים עץ אשוח בחגם. וכך ביאר רשז"א, אבל לענפים לא התנגד (עלהו לא יבול עמ' קפד). וכך מסרו בשם הרב ישראל יעקב קנייבסקי (אורחות רבנו ב, עמ' צט). אמנם המקובל לומר שהגר"א התנגד לכל המנהג. וכן נוהגים בפועל ההולכים בדרכו, שגם ענפים ועשבים אינם מניחים, כמובא בערוה"ש תצד, ו; אג"מ יו"ד ד, יא, ה. וכן מובא בהלח"ב יא, שבהרבה ישיבות ובתי כנסת של ליטאים אין נוהגים לקשט בענפים ועשבים.

והיה מנהג להניח עשבים על הרצפה, כמובא במהרי"ל הל' שבועות, ותמה הרב ישראל יעקב קנייבסקי (אורחות רבנו ב, עמ' צט), מדוע אין ממשיכים במנהג זה, שאליו הגר"א לא התנגד. וצריך לומר שהמנהג היה כאשר הרצפה לא היתה מרוצפת במרצפות, ולכן גם הנחת העשבים על הקרקע נחשבה כקישוט בית הכנסת. אבל כיום שהכל נוהגים לרצף (עיין שו"ע שלז, ב, באו"ה 'ויש'), הנחת עשבים על הרצפה אינה לכבוד בית הכנסת. ועיין בהלכה, שהדגשתי שעיקר המנהג הוא לכבד את בית הכנסת לכבוד התורה. ולכן כל שאין בו כבוד וקישוט הוא בניגוד למנהג. ועל כללי ופרטי המנהג עיין ב'מנהג אבותינו בידינו' מועדים ח"ב פרק כו, ובספר 'מועדים לשמחה' חלק ו' סימן יב.

יג,ב – כבוד התורה ומעשה בחתם סופר

כתוב בספר מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש (ח"א אות קב), שבנוסף לקישוט ארון הקודש והבימה, נהגו להניח בבית הכנסת לפני מקומו של כל חבר או פרנס שושן אחד, ומי שנקרא 'מורינו' ב' שושנים, ולאב בית דין הרבה שושנים, כפי שירצה השמש.

כתב בספר חוט המשולש עמ' קכח: "שמעתי כי בכל חג השבועות כאשר לכבוד יום טוב נתפאר בית אלוקינו על ידי עשבים אשר ריחם הטוב נודף ואילנות שונות, ועל מקומו של זקיני (החת"ס) זצ"ל בבית הכנסת נהגו לעשות כילה מיוחדת מענפי אילן ומיני עשבים. ופעם אחת קרה, שגבאי אחד של בית הכנסת העביר המנהג הנ"ל ולא הניח לעשותו. וכאשר בא זקיני זצ"ל לבית הכנסת בליל יו"ט וראה שנשתנה הלילה הזה מכל לילי חג השבועות, הרע לו מאד על הגבאי ההוא, ומצא הקפידה מקום לחול עליו, ולא השלים שנתו ר"ל". ובספר צנא מלא ספרא (עמ' קפד) נדפסה הערת רבי אברהם פולק מבאניהאד שכתב על גליון חוט המשולש שלו: "לא כך היה המעשה, וח"ו לא גרם משה רבנו הסתלקות נפש מישראל וכו', אלא שבאותו יו"ט ממש נשרף ביתו של הגבאי, ואמר רבנו: הוא לקח ממני את ביתי, על כן גם הש"י לקח ממנו את ביתו. אם כך שפך חמתו על עצים ואבנים".

ואף שמסתבר שגם החתם סופר מסכים שאין חובה לקיים מנהג זה, כפי הנראה הגבאי נטה לרפורמים ולכן "העביר המנהג הנ"ל ולא הניח לעשותו", ועל כך הקפיד החת"ס. ויתכן שרק את מקומו של החתם סופר לא קישט, ופגע בכבוד התורה.

פורסם בקטגוריה פרק יג - חג השבועות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן