יש אומרים שלפי שיטת הרמב"ם, נשים חייבות להתפלל רק תפילה אחת בכל יום. וזאת משום שלפי דעת הרמב"ם שורש מצוות התפילה מהתורה, שבכל יום צריך כל יהודי לפנות אל ה' בתפילה. וכיוון שזו מצוות עשה שאינה תלויה בזמן, נשים חייבות בה. כי רק ממצוות עשה שתלויות בזמן נשים פטורות, אבל במצוות עשה שאינן תלויות בזמן נשים חייבות. ואף שבכל יום ישנה מצווה חדשה להתפלל, אין היא נחשבת מצווה שתלויה בזמן, הואיל וכל הימים שווים, בלא הבדל בין חגים, שבתות וימות החול, ובתוך היממה עצמה לא קבעה התורה זמן מסוים לתפילה, הרי שמצוות התפילה מהתורה היא מצווה יומית שאינה תלויה בזמן.
נמצא אם כן שתקנת חכמים לגברים להתפלל בכל יום שלוש תפילות אינה חלה על נשים, אבל מצוות התורה להתפלל בכל יום תפילה אחת מחייבת את הנשים. וכיוון שתיקנו חכמים נוסח קבוע לתפילה, על הנשים לקיים את מצוות התפילה מהתורה בשמונה עשרה ברכות כפי שתיקנו חכמים. והואיל ותיקנו חכמים זמנים קבועים לתפילה, על הנשים להתפלל את תפילתן האחת באחד מהזמנים שתיקנו חכמים, בזמן של תפילת שחרית או בזמן של תפילת מנחה או בזמן של תפילת ערבית.[2]
[2]. כפי שלמדנו בהערה הקודמת, לפי גירסת הרי"ף והרמב"ם נשים חייבות בתפילה מפני שהיא מצווה שלא הזמן גרמא, כי מהתורה יש חובה להתפלל בכל יום וכל היום כשר לתפילה, הרי שאינה תלויה בזמן. ולדעת רבים מהאחרונים, וביניהם הב"ח ופר"ח, יוצא שלדעתם נשים חייבות להתפלל פעם אחת ביום. ולדעת רבים, גם השו"ע פסק כמותם, וכ"כ פמ"ג. וכ"כ ביבי"א ו, יז, ויחו"ד ג, ז; והזכיר עוד ראשונים ואחרונים שעומדים בשיטה זו. ויעויין עוד בס' הליכות ביתה ו, א, בהערה.