אמרו חכמים במשנה שנשים חייבות בתפילה (ברכות כ, ב). לדעת רוב הפוסקים, הכוונה שמה שתיקנו חכמים חל על גברים ונשים כאחד – את שחרית ומנחה תיקנו כחובה, ואת ערבית כרשות. ואמנם במשך הזמן הגברים קיבלו על עצמם להתפלל ערבית כחובה, אבל הנשים לא קיבלו זאת על עצמן, ולכן היא נשארה לגביהן תפילת רשות.
לכאורה לפי הכלל ש"נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא" גם מתפילה היו צריכות להיות פטורות, שכן חובת התפילה תלויה בזמן, תפילת שחרית בבוקר ומנחה אחר הצהרים. אלא שהואיל והתפילה נועדה לבקש רחמים מאת ה', וגם נשים צריכות לבקש רחמים כגברים, תיקנו חכמים את התפילות לגברים ולנשים כאחד, וחובה על הנשים להתפלל שחרית ומנחה.
גם בשבתות ובחגים נשים צריכות להתפלל שחרית ומנחה. ואף שאין אומרים בהם את שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילת חול, שהן עיקר בקשת הרחמים, מכל מקום גם בהם יש בקשת רחמים, כגון: "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת" וכו'.[1]
[1]. לדעת הרמב"ן, שמצוות התפילה מדברי חכמים, הרי שכל מה שתיקנו חכמים בתפילה חל על גברים ונשים כאחד, וזו כוונת המשנה בברכות כ, ב, שנשים חייבות בתפילה. והגמרא שם מבארת שהטעם לחיוב הנשים, מפני שגם נשים צריכות רחמים, ולכן, למרות שהזמן גורם את חיוב התפילה, נשים חייבות בה. וכך דעת רש"י, רא"ש ורא"ה, שטעם חיוב הנשים בתפילה מפני שהיא לרחמים, וממילא חייבות בשתי תפילות. וכתבו במ"א קו, ב, ומ"ב קו, ד, שכך היא דעת רוב הפוסקים. וכן פסק למעשה בשועה"ר קו, ב. (לדעת רש"י נשים פטורות ממצוות עשה דאורייתא שהזמן גרמא, אבל במצוות מדברי חכמים שהזמן גרמא נשים חייבות, וממילא לדעתו נשים חייבות בתפילה דרבנן. אמנם לרוב הפוסקים גם ממצוות דרבנן שהזמן גרמא נשים פטורות, וחיובן בתפילה מפני שהן צריכות רחמים. עי' הליכות ביתה עמ' 36-38).
ולפי הרמב"ם, שסובר שמצוות התפילה מהתורה, כיוון שאין למצווה מהתורה זמן – נשים חייבות בה. ולפי הרי"ף והרמב"ם, גירסת הגמרא שמבארת מדוע נשים חייבות בתפילה היא "משום דמצוות עשה שלא הזמן גרמא היא". רבים פירשו לפי זה, שנשים חייבות בתפילה אחת כפי חיוב התורה (כמובא בהערה 2). אולם מנגד, לדעת כמה מגדולי האחרונים, לרמב"ם נשים חייבות להתפלל שחרית ומנחה, וערבית רשות, שהואיל ויסוד חיוב התפילה שווה לגברים ונשים, כיוון שתיקנו חכמים לקיים את מצוות התפילה בשתי תפילות חובה, גם הנשים חייבות בזה. וכ"כ מהר"ם בן חביב בכפות תמרים, שאגת אריה יד, ערך השלחן, אור לציון ח"ב ז, כד; יד פשוטה תפילה א, א; מחזה אליהו יט. כל האחרונים הללו סוברים למעשה שנשים חייבות להתפלל שחרית ומנחה, כי הרמב"ם והרמב"ן מסכימים לכך. גם בדברי הב"י ושו"ע קו, א, יש מקום לדון כיצד פסק, ובמחזה אליהו שם מוכיח שסובר שנשים חייבות בשחרית ובמנחה. (ועי' בבירור הלכה (זילבר) או"ח ח"ב קו, שרבים מהראשונים סוברים כרמב"ם שהתפילה מהתורה. אמנם אפשר לבאר את מה שכתב במ"ב קו, ד, שלרוה"פ נשים חייבות בשתי תפילות, מפני שגם בדעת הרמב"ם רבים סוברים שנשים חייבות בשתי תפילות).