בהמשך להלכות הקודמות, עולה שאלה מאנשים שרוצים לבנות את ביתם ביהודה ושומרון, האם עליהם לשכור פועלים יהודים שמחירם גבוה בהרבה ממחירם של פועלים ערבים.[1] יש טוענים שמהסיבות שהוזכרו בהלכה הקודמת, יש להקפיד לשכור פועלים יהודים או בני עם אחר שאינו במלחמה אתנו, גם אם בעקבות עמדה זו ייבנו פחות בתים, או שאדם יוכל לקנות בית קטן יותר. אולם למעשה כל אימת שמחיר הפועלים היהודים גבוה באופן משמעותי, עדיף לבנות את הבית בהתיישבות עם פועלים ערבים בני המקום, כי בסופו של דבר, המגמה המרכזית שלנו היא לחזק את האחיזה היהודית בארץ. אמנם בכל המקצועות שפועלים יהודים אינם יקרים באופן משמעותי, יש להשתדל להעדיפם. וכן ראוי לטרוח על פיתוח שיטות בנייה חדישות ומתועשות שיצריכו פחות פועלים.
גם ההימנעות מהעסקת פועלים ערבים לא תועיל, הואיל ועמדת ראשי מערכת הביטחון שרצוי להעניק עבודה לסך מסוים של פועלים ערבים מיהודה ושומרון, ואם יהודים ביהודה ושומרון יעסיקו פחות אלף מהם, במקום להעניק למשל חמישים אלף אישורי עבודה לפועלים מסין, מדינת ישראל תעניק רק ארבעים ותשעה אלף אישורי עבודה, וזאת כדי שיוכלו להעניק עוד אלף אישורי עבודה לערבים מיהודה ושומרון. הרי שמדיניות זו נתונה בידי המדינה, והשפעתו של האדם היחיד על המצב הלאומי בתחום זה מעטה מאוד. ומי יודע, אולי בדיעבד, הענקת עבודה לפועלים ערבים אכן תסייע להפחתת האלימות וקירוב הלבבות (לעיל ה, ה, 4).
יהי רצון שנזכה ויתקיימו בנו דברי הנביא ישעיהו (סה, כא-כה): "וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם. לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל, כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי… זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי אָמַר ה'". ובני העמים שעוינים אותנו יחזרו בתשובה, ויבואו לסייע לבניית ארצנו, כנאמר (שם ס, י): "וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ". ונאמר (שם סא, ה): "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם".
