כד – איסור הכאה והאם מותר לבן לתת זריקה לאביו

לעיתים אנו שומעים על מקרים מזעזעים של בנים המכים את הוריהם. כדי להסביר עד כמה הדבר חמור, יש להזכיר שוב את מה שכבר למדנו, שציוותה התורה שלא להכות אדם מישראל (החינוך תקצ"ה). עוד הוסיפו חכמים ואמרו שכל המגביה ידו כדי להכות את חבירו, אע"פ שלא הכהו, נקרא רשע (סנהדרין נח, ב). וכל זה אמור במכה אדם רגיל, אבל המכה את אביו או את אימו והוציא מהם דם, עובר על איסור חמור בהרבה, שעונשו מיתה, שנאמר (שמות כא, טו): "מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת". ואם לא הוציא מהם דם, הרי הוא עובר על האיסור הכללי שלא להכות אדם מישראל, ובנוסף לכך ביטל שתי מצוות של כיבוד הורים ומורא הורים (לעיל הלכה ג).

כפי שלמדנו (בהלכה טו), כדי שלא יגיע חס וחלילה מקרה בו יכה אדם את אביו, אמרו חכמים שיש לנדות אב שמכה את ילדו המבוגר, שכן ישנו חשש שהבן יתרגז ויחזיר לאביו מנה אחת אפיים, עד שיצא ממנו דם, ונמצא שהאב גרם לבנו לעבור על האיסור החמור (שו"ע יו"ד רמ, כ).^[12]

שאלה: האם מותר לבן או לבת לבצע בהוריהם טיפול רפואי העלול לגרום להוצאת דם, או כיוון שישנו איסור מיוחד שלא להוציא דם מההורים, עליהם להימנע מזה, ואפילו הם רופאים?

תשובה: מצד אחד ברור שאם הילדים יטפלו באחד מהוריהם, ובתוך כך יצא ממנו דם, אינם נענשים על כך, הואיל ועשו זאת בשגגה ובהסכמתו ולטובתו. אולם מאידך, מסופר בתלמוד על אחד מגדולי האמוראים (רב), שכאשר נתקע קוץ בבשרו, לא הניח לבנו להוציאו, שמא עקב הוצאת הקוץ יצא ממנו דם, ונמצא הבן עובר בשגגה על איסור חובל באביו (סנהדרין פד, ב).

לפיכך נפסקה ההלכה שאסור לבן או לבת שהם רופאים, לנתח את אחד מהוריהם, או לקחת ממנו בדיקת דם. ואפילו אם ההורה מבקש שדווקא בנו יטפל בו, משום שהוא סומך עליו, או משום ששכירת רופא אחר תעלה כסף, בכל זאת ישכרו רופא אחר. ורק כאשר אין שום ברירה, כגון שאין בנמצא רופא אחר, או שאין להם כסף לממן את הניתוח, מותר לבן או לבת לבצע את הניתוח באב או באם.

וכן הורה שצריך לקבל בכל יום זריקה, אין לבקש זאת מבנו או בתו, שמא בתוך כך יוציאו לו דם. ועדיף שבן הזוג ילמד לתת את הזריקות. אולם במקרה שלא נמצא פתרון מניח את הדעת, ויש חשש שיהיו מצבים שההורה לא יקבל את הזריקה שהוא זקוק לה – מותר לבן או לבת להזריק לאב או לאם.^[13]