עיקר מצוות כיבוד ההורים הוא לשמשם ולסייע להם בכל מה שיצטרכו. כאשר הילדים גרים אצל הוריהם, גם כאשר ההורים בריאים וחזקים ומסוגלים לעשות את כל עבודות הבית בעצמם, חובה על הילדים לעזור להוריהם. וקל וחומר הוא, שהרי גם ילדים זרים שמתארחים בבית מארחיהם למשך תקופה מסוימת, מצד החובה לנהוג בדרך ארץ, חובה עליהם ליטול חלק בנטל עבודות הבית. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבנים ובנות, שמצוות כיבוד הורים מחייבת אותם לסייע להוריהם. שכן כל דבר שאדם מחויב כלפי חבירו מצד חובת דרך ארץ, ילדים מחויבים כלפי הוריהם מצד מצוות כיבוד הורים. לפיכך, כל אימת שההורים מבקשים מהילד לעזור בעבודות הבית כמקובל, והילד מסרב, הרי הוא מבטל מצווה מהתורה של כיבוד הורים.
וגם לאחר שהילדים יצאו מהבית, אם ההורים נזקקים לעזרה, חובה לעזור להם. למשל, הורים זקנים שצריכים סיוע באכילתם, מצווה לסייע להם באכילתם. ואם הם חולים וזקוקים לעזרה בעת שהם מתלבשים – מצווה לסייע להם. וכן הורים זקנים הזקוקים לסעד בהליכתם, כשהם צריכים ללכת לבית הכנסת או למקום אחר – צריכים הילדים ללוות אותם בדרכם. וכן כאשר הם נזקקים לעזרה בניקוי הבית – מצווה לעזור להם. וכן כאשר ההליכה קשה עליהם והם נזקקים לסיוע בשליחויות, כגון שהם מבקשים מבנם שיקנה עבורם מזון או בגדים, או יביא להם תרופות מבית המרקחת – מצווה שימלא את שליחותם.
ואף אם הסיוע להם אורך זמן רב, על הבן להתפנות מעיסוקיו האחרים ולסייע להוריו. ואפילו אם העזרה להוריו מצריכה אותו לבטל מעט מעבודתו או מהזמן שהוא מקדיש לבני משפחתו, כל זמן שהוריו זקוקים לעזרתו, והעזרה להם אינה דורשת ממנו להפסיד את מקור פרנסתו – חובה עליו להתפנות מעבודתו ומעיסוקיו השונים כדי לסייע להוריו. וכמובן שאם אחד ההורים חולה, על הבנים לפנות את זמנם ולטפל בו.
אבל אם ההורים אינם זקוקים לעזרה ממשית, אלא מבקשים מבנם שיבוא לבקרם כל יום, כדי שיוכלו ליהנות מחברתו או כדי שיסייע להם בדברים שהם מסוגלים לעשות בקלות, אין עליו חובה לבקרם בכל יום, שכן מצוות כיבוד הורים דורשת ממנו לסייע להם בדברים שהם נזקקים להם ולא לפנות את כל זמנו כדי לשמחם. ולכן אם הוא מעדיף באותו זמן ללמוד או לעבוד או לשהות בחברת אשתו וילדיו – אין עליו חובה לבקרם בכל יום. ומכל מקום חובה עליו לבקרם לעיתים קרובות ולסייע להם מעת לעת, כפי המקובל במשפחות טובות, שאם לא כן ייחשב הדבר כפגיעה בכבודם.
בן שהוריו בקשו ממנו לקנות עבורם מוצרים בחנות. אם יש להורים כסף, ישלם בכספם של ההורים, שכן מצוות כיבוד הורים אינה מחייבת את הילדים להוציא הוצאות כספיות, אלא רק לעזור ולסייע בשליחויות ובעבודה. אבל אם אין להורים כסף לשלם עבור צרכי מזונם ובגדיהם, או עבור אחזקת ביתם – מצווה על בניהם לשלם עבורם את כל צרכיהם. ואם אין להם כסף לשלם עבור הוריהם, מצווה עליהם לאסוף צדקה עבורם.
ואם האב החליט שלא לעבוד והוא מצפה שילדיו יפרנסו אותו, או שהוא רוצה לחסוך את רוב כספו ולחיות חיי דוחק, במקרה זה אין הילדים צריכים לדאוג לכל צרכיו. שכן רק במצב של חוסר ברירה מוטלת על הילדים מצווה לסייע להוריהם בכספם, ובשעת הצורך אף לאסוף צדקה עבורם, אבל כשההורים גורמים לעצמם לחיות חיי דוחק – אין הילדים מחויבים לעזור להם.[5]
במצב של התנגשות, כלומר כאשר ההורים נצרכים ממש לעזרה, אבל אם הבן יסייע להוריו במה שהם צריכים יפסיד את פרנסתו. אם על ידי כך לא יהיה לו מה לאכול באותו יום ויצטרך לחזר על הפתחים, נפסק בשו"ע רמ, ה, שפרנסתו קודמת. וכן הורו האחרונים שאם על ידי הסיוע להוריו יעדר רבות מעבודתו עד שיפסיד את מקום עבודתו, ויצטרך לחזר על הפתחים – במקרה זה פרנסתו קודמת והוא פטור מכיבוד הורים. עי' בראשון לציון, ובביאור הגר"א י"ד, ובשבט הלוי ח"ב קיא, ג.