כא – באילו נושאים חייבים לשמוע בקול ההורים?

פורסם בקטגוריה א - כיבוד הורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/11-01-21/

ענף ממצוות כיבוד הורים הוא שלא לסתור את דבריהם, היינו שלא לומר לאביו או לאימו בדרך של התנצחות "אתם טועים"! אבל מותר להתדיין עמם בדרך כבוד.

וכן מצווה לשמוע בקולם ולמלא את רצונם, אלא שאין זו חובה, ואם השמיעה בקולם מתנגשת בדבר שחשוב לבן, אינו חייב לשמוע בקולם. לדוגמא: כאשר האם מבקשת מבנה הגדול ללבוש סוודר ביום חם, מתוך דאגה מופרזת שמא יתקרר… הבן אינו חייב לשמוע בקולה. אמנם אם ילבש את הסוודר יקיים מצווה, ששמע בקולה ושימח אותה. אבל למעשה הוא אינו חייב ללובשו, כי עיקר מצוות כיבוד הורים הוא לסייע להם בדבר שיש להם ממנו תועלת אישית, כגון שמלבישם או מאכילם או מביא להם תרופות, אבל השמיעה בקולם אינה חובה, וכיוון שמאוד לא נוח לו ללבוש סוודר ביום חם, אינו חייב לשמוע לה. גם מצד מצוות מורא הורים אינו חייב לשמוע לה, כי עיקר המורא הוא שלא לפגוע בכבודם. לפיכך בדבר שאינו נוגע להם ישירות, אין חובה לשמוע בקול ההורים.

אמנם ילד שסמוך על שולחן הוריו, חייב לשמוע בקולם, מפני שהם אחראים עליו ויודעים מה טוב לו. וגם לאחר גיל מצוות, כל זמן שהילדים גרים אצל הוריהם, עליהם להתחשב בבקשותיהם, שאין ראוי להסתייע בהם ולא להתחשב ברצונם. ובוודאי שבכל מה שקשור לסדרי הבית חובה עליהם לשמוע בקול הוריהם.

 

כאשר ההורים מבקשים מהבן שיקיים מצווה, הרי שהוא חייב לקיים את המצווה גם מצד מצוות כיבוד הורים, וכאשר הבן נמצא ברשות הוריו, גם אם יבקשו ממנו לקיים מנהג שאינו חובה, עליו להתאמץ לשמוע בקולם.

היה הבן רוצה להתענות בתעניות נדבה וההורים מבקשים ממנו שלא יתענה. אם הוא הגיע לגיל בר מצווה, מצד הדין הוא אינו חייב לשמוע בקולם, שהרי התענית נוגעת לו עצמו, אלא שאם ישמע בקולם יקיים מצווה. וכיוון שאין עליו חובה להתענות, וכל חפצו להתקדש ולעשות את רצון אביו שבשמיים, כתבו כמה פוסקים שטוב לו יותר שיהדר במצוות כיבוד הורים מאשר יתענה בתעניות רשות. אבל אם ההורים מבקשים שיבטל איזו מצווה או אפילו מנהג שמוזכר בשולחן ערוך, לא ישמע בקולם. שאף הם מצווים בכבוד שמיים, ואין לשמוע להם לבטל מצווה או מנהג (שו"ע רמ, טז; 'בית-לחם-יהודה', לעיל הלכה יג).

אם ההורים תובעים מבנם שילמד דווקא מקצוע מסוים, כגון רפואה, ואילו הוא רוצה ללמוד מחשבים. אם ישמע בקולם יקיים מצווה. אך הוא אינו חייב לעשות כן, כי זו החלטה שקשורה לחייו ואינה קשורה ישירות לענייני הכיבוד או המורא. ואף אם ההורים יטענו שבנפשם הדבר, ואם ילמד מחשבים במקום רפואה יוריד את שיבתם ביגון שאולה, אינו חייב לשמוע בקולם, כי אין זה דבר הקשור ישירות אליהם. ואם הוא בטוח שעדיף לו ללמוד מחשבים, כי מקצוע זה מתאים לו יותר ובו יוכל להצליח, עדיף שילמד מחשבים. ועליו להציג זאת בפני ההורים בדרך ארץ ולא בחוצפה. וההורים חייבים ללמוד להכיר בעצמאותם של ילדיהם, כדי שלא יטעו ויקימו שערורייה סביב כל החלטה עצמאית שלהם.

במיוחד כאשר מדובר בהחלטות הקשורות למצוות וערכים, כגון שהבן רוצה ללמוד תורה וההורים מתנגדים, או שהבן רוצה להתגייס ליחידה קרבית וההורים מתנגדים, או שהבן רוצה להתיישב בישוב חלוצי וההורים מתנגדים, או שהבן רוצה לעלות לארץ וההורים מתנגדים – בכל המקרים הללו צריך הבן לקיים את המצווה, שכן בכל עת שיש התנגשות בין מצווה ממצוות התורה לרצון ההורים – מצוות התורה קודמת. וכן לעניין חתונה, כמבואר בהלכה הבאה.[11]


[11]. יסוד החילוק בין דברים הנוגעים לגופם של ההורים ודברים הנוגעים לילדים מבואר במהרי"ק קסו, ג-ד לעניין נישואין, והביאו רמ"א בסוף סימן ר"מ ביו"ד. וכן מבואר בחידושי רמב"ן ליבמות ו, א, וכ"כ רשב"א וריטב"א שם, ובשיטה מקובצת ב"מ לב, א, והגר"א רמ, לו. וכן כתבו הרבה אחרונים. (מקורות רבים לכך הובאו ביבי"א ח"ח יו"ד כב, ה). ואף שאין חובה לשמוע בקולם בדבר שאינו נוגע לגופם, אם ישמע בקולם יקיים מצווה בזה שיעשה להם נחת רוח. לפיכך, כאשר מדובר בדבר שיגרום לבן צער, כיוון שאין בזה חובה אינו צריך לשמוע בקולם.

וכן מצינו שאין מצוות כיבוד הורים על חשבון ממון הבן, לפיכך אם הוא חושב שירוויח יותר כשילמד מקצוע אחר, יכול לבחור בו. וגם אם המקצוע שההורים רוצים שילמד יגרום לו צער, נחשב הדבר כמו הפסד ממון, וכיוצא בזה כתב המהרי"ק שם. בהקשר לזה, מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל היה אומר, שצריך לחנך את ההורים שלא יחשבו שילדיהם הם רכושם.

אמנם יש מהאחרונים שחלקו על עיקר יסוד המהרי"ק, וסוברים שאם אי השמיעה להורים תגרום להם צער ממשי, חובה על הבן לשמוע בקול הוריו אף בדבר שאינו נוגע להם עצמם. ובתשובות מהרש"ם א, קא, הביאם, וכך משמע מחזו"א על קידושין סי' קמ"ח לב, א. ולפי דעתם כל ההיתר לא לשמוע בקול ההורים לגבי חתונה או פרנסה הוא מפני שדברים אלו דוחים כיבוד הורים, ולא כפי שכתבו המהרי"ק ושאר הפוסקים שאין חובת כיבוד הורים בדברים שאינם קשורים להורים עצמם.

בכל אופן למעשה, בדרך כלל התנגדות ההורים אינה חריפה כל כך, ואזי לכל השיטות אם מדובר בהחלטה חשובה שנוגעת לחיי הבן, אינו מחויב לשמוע בקול הוריו. וכשיש התנגשות קשה בין רצון ההורים לבן, ואם הבן יחליט שלא כדעתם יצטערו מאוד, ההלכה כדעת המהרי"ק, שכן רוב הראשונים סוברים כמותו, לפיכך אין הבן מחויב לשמוע בקול הוריו בדברים הנוגעים לחייו. ובמצבים קשים נכון להתייעץ עם רב.

פורסם בקטגוריה א - כיבוד הורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן