כח – סבא וסבתא

פורסם בקטגוריה א - כיבוד הורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/11-01-28/

מצווה על כל אדם לכבד את סבו וסבתו, בין מצד אביו בין מצד אימו. שכן בני בנים נחשבים כבנים, ועוד שמכלל כבוד האב וכבוד האם שיכבדו את הוריהם. אלא שמצוות כיבוד הורים קודמת וחשובה מהמצווה לכבד את הסבים והסבתות.

לדעת רוב הפוסקים, עיקר החיוב כלפי הסבים הוא לקום מפניהם ולהתייחס אליהם בכבוד, אבל אין הנכדים חייבים לסייע להם בכל מה שיצטרכו, כגון אם הסב חולה וזקוק לעזרה באכילתו ומלבושיו, אף שאם יטפלו בסבם יקיימו מצווה גדולה, מכל מקום הנכדים אינם חייבים להפסיק מעבודתם כדי לטפל בו, אלא חיוב זה הינו על הילדים בלבד. ויש אומרים שחובת כיבוד הסבים והסבתות ממש ככיבוד ההורים, רק שלעניין קדימה יש להקדים את ההורים לסבים.

לכל הדעות ברור שאם הסבא זקוק לעזרה כספית, ויש לנכד אפשרות לעזור לו, חובה עליו לסייע לו. ואם אינו רוצה לתת מכספו, בית הדין יכול לכופו לתת צדקה לסבו.[14]

מותר לנכד לטפל טיפולים רפואיים בסבו, אף שיש חשש שיצא דם על ידי טיפולים אלה. שכן הזהירות המיוחדת מהוצאת דם חלה על ההורים בלבד ולא על הסבים והסבתות (כתב ב'תורה לשמה' רס"ה, שאף שמותר, המחמיר תבא עליו ברכה).

גם קריאת שמו של תינוק על שם סבא או סבא רבה, ותינוקת על שם סבתא או סבתא רבה, הוא מכלל מצוות כיבוד הורים. אמנם אין זו חובה, אבל הקורא על שמם מקיים מצווה. בין לנוהגים לקרוא את השם אחר מותם, ובין לנוהגים לקרוא את השם בחייהם (עי' שדי חמד מערכת כ, כלל קד; בן איש חי, ש"ש שופטים כז). לעיתים בגלל רצון זמני לתת שם אופנתי הורים מוותרים על המצווה הזו או דוחים את השם של הסבא להיות שם שני, ומסתבר שברבות השנים, כשיעמדו על חשיבות העברת המסורת, יצטערו על כך. ומי יודע אולי במשך דורות רבים שם זה עבר במשפחה, ועתה בגללם נפסקה השרשרת. עם זאת חובה להדגיש שהזכות הבלעדית לבחירת השם שייכת להורים, והם אינם חייבים לקיים מצווה זו, ואין להוריהם לעורר מחלוקת על כך.

אמנם כאשר מדובר בשם משונה, שעלול לגרום לו עגמת נפש כשיגדל, נכון לקובעו כשם שני. ומן הסתם גם הסבא או הסבתא ששמם נעשה עתה מוזר מסכימים לכך, שכן הם רוצים בטובתו של נכדם.


[14]. ברור לכל שנכד צריך לכבד את סבו וסבתו. השאלה מה מקור החיוב ועד כמה הוא מחייב. יסוד ההלכה מובא ברמ"א יו"ד רמ, כד. ואף שהמהרי"ק בשורש ל' כתב לכאורה אחרת, ברור שאף הוא מודה שצריך לכבדם, ק"ו מהכבוד שצריך לכבד כל אדם מכובד, ועוד שמצד הוריו שחייבים בכבוד הוריהם, על הנכד לכבד את הוריהם. כל המחלוקת היא בגדרי החיוב. לרמ"א כענף ממצוות כיבוד הורים, ואילו למהרי"ק מצד כבוד אדם חשוב ויקר. וכן לגבי הורי האם, שהורי האם והורי האב שווים וחייבים לכבדם, וכן דעת ספר חרדים בשם מנורת המאור, ולדעתו כיבוד הסבים והסבתות מן התורה. וכן דעת ברכ"י י"ח, ובן איש חי שופטים ש"ב ל', ועוד (אמנם לגר"א רמ, לד, החיוב חל רק על הורי האב. ומסתבר שאף הוא מודה שחייבים לכבד את הורי האם כדין אדם חשוב ויקר מאוד. וכ"כ בשו"ת שבות יעקב ח"ב צ"ד, שאת הורי האב יכבד כהוריו, והורי האם ככבוד אדם חשוב. ועי' בשאלת יעב"ץ ח"ב קכט, וחת"ס יו"ד שמה, וערוה"ש רמ, מד, ומנחת אלעזר ג, לג).

אם הסבא זקוק לצדקה, כופים את הנכד, כן כתב הש"ך רמ, כג, בשם הב"ח. ואף שכתב זאת לפי דעת הרמ"א, ברור שגם למהרי"ק יכפו אותו לכך, שהרי כופין על הצדקה, ולפי סדרי הקדימה, הסבא קודם לשאר עניים.

פורסם בקטגוריה א - כיבוד הורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן