גר שהתגייר, כיוון שהפך ליהודי הרי הוא כקטן שנולד, לפיכך, מדין מצוות 'כיבוד-הורים' הוא אינו חייב לכבד את הוריו הביולוגיים. אבל אסור לו לבזותם, וקל וחומר שאסור לו להכותם או לקללם (שו"ע יו"ד רמא, ט). ומצד המוסר מצווה עליו לנהוג בהם כבוד, כדי שלא ייחשב כפוי טובה, שהרי הם הולידוהו וטיפלו בו. לפיכך, בעת שיהיו חולים – עליו לסייע להם. ואם ישמחו בכך, ראוי שיבקש מהגבאי לומר 'מי שבירך' לרפואתם, ולאחר פטירתם יאמר עליהם 'אשכבה' ו'קדיש יתום' לעילוי נשמתם (יחו"ד ו, ס).
לעיתים ישנה בעיה, מצד אחד הגר רוצה להתנהג כיאות כלפי הוריו הביולוגיים, ומצד שני אינו רוצה שילדיו ייגררו אחרי דתם ואומתם. לפיכך, צריך הגר למצוא את קו האמצע, שימעט בביקורים עד לאותו השיעור שלא יחשב כפוי טובה כלפיהם. כאשר גרי הצדק עולים לארץ, והוריהם נשארים בחוץ לארץ, הכל מבינים שאינם יכולים להרבות בביקורים אצל ההורים, והבעיה אינה קיימת כמעט. אולם במקרים מיוחדים ראוי לבקרם, כגון שאחד מההורים של הגר מבקש לראות לפני מותו את נכדיו, מצד הכבוד שצריך הגר לרכוש לו, אם יש בידו יכולת כספית, ראוי שיסע עם ילדיו לחוץ לארץ כדי לבקרו (עפ"י אג"מ יו"ד ב, קל).
