חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י – ברכות השחר ועוד דינים לערים בלילה

גם מי שלא ישן בלילה מברך את ברכות השחר, מפני שברכות השחר נתקנו כהודאה על ההנאה הכללית שמתחדשת לבני האדם בכל יום, ולכן גם מי שלא נהנה באופן אישי מדבר מסוים – מברך עליו (פניני הלכה תפילה ט, ג). אמנם לגבי מספר ברכות ישנם חילוקי מנהגים.

לעניין נטילת ידיים מוסכם שצריך ליטול ידיים לפני תפילת שחרית, אלא שנחלקו האם לברך על נטילה זו. למנהג אשכנזים, הטוב הוא להתפנות לפני התפילה ולנגוע באחד המקומות המכוסים שבגוף, שמאז הרחצה הקודמת הזיע בו מעט, ובכך יתחייב בנטילת ידיים בברכה. אולם למנהג הספרדים, בכל מקרה אין לברך על נטילה זו (פניני הלכה תפילה ח, א, 1).

לגבי ברכות התורה, מוסכם שאם ישן במשך היום שלפני כן לפחות חצי שעה, יברך בבוקר ברכות התורה. ואם לא ישן כלל במשך כל היממה, לדעת רוב רובם של הפוסקים יברך את ברכות התורה, אבל כיוון שיש מעט פוסקים שסוברים שלא לברך, לכתחילה טוב לשומען מאדם שישן ולכוון לצאת בשמיעתן (עיין בפניני הלכה תפילה י, ז).

לגבי ברכות 'אלוהי נשמה' ו'המעביר שינה', יש אומרים שרק מי שישן בעצמו יכול לברכן, ועל כן נכון לשומען מחבר שישן ולכוון לצאת בשמיעתן. וכאשר אין שם מי שעומד לברכן, לדעת רוב הפוסקים, יברך אותן בעצמו, וכך נוהגים כל הספרדים וחלק מהאשכנזים. ויש אשכנזים שנוהגים להחמיר מספק לאומרן בלא שם ומלכות. ואשכנזי שאינו יודע מה מנהגו, רשאי לנהוג כמנהג רוב ישראל ולברך את כל הברכות בעצמו.

לסיכום: למנהג רוב ישראל, הנשארים ערים כל הלילה, מברכים את כל ברכות השחר וברכות התורה. והמהדרים, כאשר יש להם אפשרות, יוצאים ידי חובת ברכות התורה וברכות 'אלוהי נשמה' ו'המעביר שינה' בשמיעתן ממי שישן בלילה (עיין פניני הלכה תפילה ט, ו).

לגבי זמן הברכות: על פי ההלכה אומרים את ברכות השחר וברכות התורה סמוך לתפילת שחרית. ועל פי הקבלה נוהגים לומר את ברכות השחר אחר חצות הלילה, ואת ברכות התורה אחר עמוד השחר (כה"ח מו, מט. עיין פניני הלכה תפילה ט, ה, 4).[3]

במשך הלילה מותר לאכול ולשתות בלא הגבלה, ומשעה שיעלה עמוד השחר, אסור לאכול או לשתות קפה או מיץ, ואפילו מי שהתחיל לאכול או לשתות לפני כן – צריך להפסיק. ורק מים מותר לשתות אחר שעלה עמוד השחר. ועוד לפני כן, בחצי שעה הסמוכה לעמוד השחר, אסור לקבוע סעודה, שמא ייגרר בסעודתו. בכלל זה אסור לאכול אז פת או עוגות בשיעור של יותר מכביצה, אבל מותר לאכול בלא קביעת סעודה ירקות ופירות ותבשילי מזונות בלא הגבלה (פניני הלכה תפילה יב, ח).

זמן התפילה לניעורים בלילה הוא כ'ותיקין' המתפללים עמידה של שחרית עם הנץ החמה, לשם כך צריך להתחיל פסוקי דזמרה כ-30-40 דקות קודם הנץ החמה (פניני הלכה תפילה יא, א-ב; יא, ה-ו).


[3]. צריך להקפיד לומר את ברכות התורה לאחר עמוד השחר. ויש סוברים שאם אמרן לפני כן, לא יצא (שו"ת האלף לך שלמה לג; כה"ח מז, כט). והצל"ח בברכות יא, ב, הסתפק בזה. ואם טעה ובירך לפני עמוד השחר, משני צדדים לא יחזור, א' אולי יצא במה שבירך לפני עמוד השחר, ב' אולי הלכה כרא"ש, וכל זמן שלא ישן אינו צריך לברך. אלא יכוון לצאת ב'אהבת עולם' (עיין מ"ב מז, כח; ילקוט יוסף מז, ט). יש מדקדקים שלא ללמוד תורה אחר שהגיע עמוד השחר, שכן למדנו שאסור ללמוד לפני הברכות (שו"ע מו, ט). וכיוון שיש ספק לגבי זמן עמוד השחר, המדקדקים נוהגים שבמשך כל זמן הספק אומרים תשבחות ולא לומדים תורה (בא"ח וישלח ש"א ג). אמנם למעשה נראה שהעיקר שברכות התורה מועילות עד לפני תפילת שחרית של היום הבא, ולכן אין צורך לדקדק בזה. ויש לצרף לכך את הרא"ש ודעימיה הסוברים שכל זמן שלא ישן אינו חייב בברכות, אלא שנוהגים לברך כל יום, והמנהג לברך בצמוד לתפילה. ועיין בהלח"ב עמ' 68 וילקוט יוסף מז, ט, שזמן עמוד השחר 72 דקות לפני הנץ. ועיין בפניני הלכה תפילה יא, א, 1, שאינו נכון, כי הדבר תלוי בעונות השנה, ובכל אופן 72 דקות הוא הזמן הקצר ביותר שבין עמוד השחר להנץ החמה.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן