בראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעים בשופר, כמבואר להלן (ד, ט-י).
יש אומרים שאם חל ראש השנה בשבת אין אומרים ‘אבינו מלכנו’, מפני שאין מתאים להתפלל בשבת על צרכי חול בתפילה שנתקנה מתחילה לתענית (ר”ן, רמ”א תקפד, א, מהרי”ץ). וכן נוהגים יוצאי אשכנז, תימן וחלק מיוצאי ספרד. ויש נוהגים לאומרו גם בשבת (תשב”ץ), וכיוון שגם האר”י הסכים לזה, כך הוא המנהג הרווח בקרב יוצאי ספרד (עי’ להלן ה, ו, לעניין שבת תשובה).
צריך לאכול שלוש סעודות. ואם יתקשו לקבוע עוד סעודה בנוסף לסעודה שלאחר התפילה, או מפני שעדיין יהיו שבעים מהסעודה הקודמת, או כדי שלא לקיים את הסעודה השלישית סמוך מדי לסעודת ליל שני של ראש השנה – יחלקו את הסעודה שלאחר התפילה לשניים. כלומר יאכלו מנה אחת בלבד כשיעור חצי סעודה, ויברכו ברכת המזון, ויפסיקו למשך כחצי שעה, ובאותו הזמן ילמדו או יטיילו, ושוב יטלו ידיים ויקבעו סעודה נוספת על המנה השנייה (ועי’ בפנה”ל ברכות יב, 2).
כאשר יום ראשון של ראש השנה חל בשבת, רבים מהנוהגים לומר ‘תשליך’ דוחים את אמירתו ליום השני (רמ”א תקפג, ב; מ”ב ח; ועי’ בכה”ח ל-לד).
