אם נלך לפי דעת הסוברים שהעם היהודי מונה כשלושה עשר מיליון יהודים, כפי המספר המוערך של האנשים שמזדהים כיום כיהודים, אזי בעוד שנים ספורות רוב היהודים יחיו בארץ.
אולם נראה יותר שיש לכלול בחשבון העם היהודי את כל בני הקבוצה הראשונה, היינו את כל אותם האנשים שהוריהם התבוללו בדורות האחרונים, כלומר, בסביבות מאה השנים האחרונות, שעל ידי בירורים קלים למדי, ניתן להוכיח על ידי תעודות ועדויות שהם צאצאים של אם יהודייה. שכן להלכה לא ניתן להתעלם ממה שניתן לברר בקלות יחסית.
אמנם לגבי בני הקבוצה השנייה, שהם צאצאי כל האנוסים שהתבוללו בגויים במשך כל הדורות, יש מקום לספק. ניתן לומר, שאף שלבסוף כל הנדָחים יחזרו לישראל, בינתיים אין מתחשבים בהם, אלא רק באלה שניתן להוכיח בוודאות שהם יהודים. ומנגד, ניתן לומר שיש להתחשב בכל מי שלהלכה הוא יהודי, גם אם כבר עברו דורות רבים מאז שמשפחתו התרחקה מישראל.
ראוי להוסיף, שמסתבר שככל שנזכה להתקדם ביישוב הארץ, להתגדל באמונה, בלימוד התורה ובקיום המצוות, מעמדו של עם ישראל יעלה, ורבים מצאצאי האנוסים יתעוררו לחפש את שורשיהם היהודים כדי לשוב לצור מחצבתם ולקיים את התורה והמצוות. אולי גם תימָצֵא בדיקה גנטית שתוכל להוכיח את מוצאם של היהודים. ואף שנראה להלכה שלא נוכל לסמוך על הבדיקה הגנטית בלבד, והנדחים השבים יצטרכו לעבור גיור לחומרא, מכל מקום היחס אליהם יהיה כאל יהודים שצריכים לעבור גיור לחומרא (בדומה למה שקבעו חכמים, שיהודי שהמיר את דתו וחזר, צריך לעבור כעין גיור בטבילה וקבלת מצוות, רמ”א יו”ד רסח, יב).
למעשה נראה שיהיה צורך בהחלטה של בית דין גדול שמכוח כל ישראל שחיים בארץ יכריע בשאלה, אימתי יגיע הזמן שבו נוכל לומר שרוב ככל העם היהודי גר בארץ. ואולי נצטרך להמתין להופעת נביא שידריך אותנו בסוגיה זו.
