פרק ט – כללי ברכה ראשונה

א,א – דין השותה מים שלא לצמאו לרב עמרם גאון (הובא בתוס' ברכות מה, א), אף שהשותה מים שלא לצמאו אינו מברך בתחילה, מ"מ אחר

ב,א – סיכום כללי על הנאת מעיו או גרונו כתב בשערים המצוינים בהלכה נ, ח, שיש סוברים שהעיקר הוא הנאת מעיו, וכ"כ היעב"ץ בסידור, ופסק

ג,א – שלא להפסיק בשתיקה בין הברכה לאכילה לכתחילה לא יפסיק בשתיקה יותר משיעור "שלום עליך רבי", שיש סוברים (שבלי הלקט ודעימיה) שגם בדיעבד אם

ד,א – אחיזת המאכל בכפפות, כף, סכין ומזלג כתב במ"ב קסז, כג, שנכון לאחוז את המאכל בידו ולא בכפפות, כדי לכבד את המאכל. וכ"כ כמה

ה,א – הפחות חשוב אינו פוטר את היותר חשוב בלא כוונה מפורשת בהערה 5 הבאתי את דברי הרשב"א ושאר הפוסקים, שבלא כוונה לפטור, מין פחות

ו,א – בירך ברכה אחרונה בלא משים מי שהסיח דעתו לגמרי מלאכול או לשתות עוד, אף שהיה בטעות כגון שחשב שנגמר האוכל ונתברר לו שלא נגמר,

ז,א – שינוי מקום בספרי זמננו האריכו רבות בהגדרת שינוי מקום, ובחרתי לקצר, כדי להדגיש את הכללים. ועיין וזאת הברכה ע' 56-59, וברכת ה' ח"ג

ח,א – יין מול פירות שבעת המינים כתבתי עפ"י הרמ"א ריא, ד, להקדים את היין לפירות, ואף אם הפירות יהיו קודמים לפי סדר שבעת המינים (סדר

ט,א – הערה 9 – אורז ופירות שבעת המינים כתבו הפמ"ג, חמד משה, כה"ח ריא, כז, ששבעת המינים קודמים. לעומת זאת כתב באבן העוזר שאורז

י,א – מעמד חיטה ושעורה שברכתם 'האדמה' הכוסס חיטה ושעורה שברכתם 'האדמה', כיוון שאינם נאכלים כפי מעלתם באפיה או בישול, אין להם קדימה על פירות