הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ד – אופן אמירת הברכה

ד,א – אחיזת המאכל בכפפות, כף, סכין ומזלג

כתב במ"ב קסז, כג, שנכון לאחוז את המאכל בידו ולא בכפפות, כדי לכבד את המאכל. וכ"כ כמה אחרונים, שמאכל שאין דרך אכילתו בכף אין לאוחזו בכף בעת הברכה, שאין זה דרך כבוד לברכה. אבל אם הוא מאכל שאין דרך לנגוע בו בידיים בעת האכילה, אפשר לכתחילה לברך עליו כשהוא על כף (כה"ח רו, לב, שערי הברכה י, כג). ובמ"ב רו, יח, כתב על פי הקבלה, שאין לאחוז את המאכל בסכין, כי הוא היפך הברכה. ובבא"ח בלק ד' כלל בזה גם את המזלג, והביאו בכה"ח רו, לא. אמנם בשם הרב אליהו מובא בוזאת הברכה ע' 12 הערה 3, שמזלגות שלנו הם מנירוסטה, ואילו החשש הוא רק במזלגות ברזל.

ד,ב – האם נכון לאחוז את המאכל ביד ימין בעת האכילה

במור וקציעה כתב, שרק בעת הברכה יש קפידא שיאחוז ביד ימין, אבל בשאר האכילה אין צורך. ע"כ. וחסידים נוהגים להדר בזה במשך כל האכילה (וכ"כ גם בפס"ת רו, 50). כיוצא בזה הביא במ"ב רו, יח, מספר חסידים, שהמקבל ספר מחבירו, יקבלנו ביד ימין.

לפי ההידור לאחוז את המאכל ביד ימין, האוכל במזלג וסכין, נכון שהמזלג יהיה בידו הימנית, וכן מתאים שהסכין יהיה ביד שמאל, שרומזת למידת הדין. ושלא כמנהג ארצות המערב שהופכים את הסדר, ואוחזים את המזלג ביד שמאל ואת הסכין ביד ימין.

ד,ג – האם יש מעלה לברך על שלם

כתב בשועה"ר רו, ג, שכמו בדין הבציעה על הלחם (עיין לעיל ג, ג), כך בשאר המאכלים, יש הידור לברך על המאכל כשהוא שלם, שכך שבח הברכה ניכר יותר. לפיכך, המברך על פרי שרוצה לחתוך ממנו כדי לאכול, לא יחתוך עד אחר הברכה, ואין לחוש להפסק שהיית החיתוך הואיל והיא לצורך האכילה. והרוצה לאכול תמר שצריך לבודקו מתולעים, יבדוק תחילה את התמר, ואח"כ יסגור את התמר כדי שיֵראה שלם ויברך (כה"ח רב, ד). אמנם הרבה אחרונים לא כתבו הידור זה לגבי שאר מאכלים זולת לחם, ומסתבר שלשיטתם עדיף למעט את משך הזמן שבין הברכה לאכילה. וע' בפס"ת רו, יג, ושערי הברכה יג, הערות מא-מב, שעסקו בדין זה.

ד,ד – השותה מים מהברז האם יפתח את הברז בעת הברכה

בוזאת הברכה ע' 11 כתב בשם הגרח"פ שיינברג, שהרוצה לשתות מים מהברז, טוב שיפתח את הברז לפני הברכה, כדי למעט את ההפסק ושיהיה ניכר שמברך על המים, אלא אם כן חושש מהפסד המשקים שהולכים לאיבוד. והוסיף שהרב שטרנבוך הורה לו שאין צריך לחוש להפסד מועט של מים. וסיים המחבר, שמי שממהר בברכתו מחמת חששו על אובדן המים, הרי יצא שכרו בהפסדו, ויברך כשהברז סגור. ולענ"ד נכון לברך כשהברז סגור, מפני 'בל תשחית' של המים הטובים לשתייה שיצאו בינתיים מהברז. ואם חושש שאולי אין מים בברז, יבדוק זאת תחילה, ויסגור את הברז ויברך, ומיד לאחר סיום הברכה יפתח את הברז כדי לשתות.

ד,ה – בעניין מי שהכניס לפיו בטעות משקה בלא ברכה

לדעת הרא"ש, במשקים, הואיל ואי אפשר לסלקם לצד ולברך, יבלע ואח"כ יברך ברכה ראשונה על מה ששתה. שהואיל ונזכר בחובת הברכה לפני שבלע, הרי הוא דומה קצת לעובר לעשייתן. ולדעת ר"ח, רש"י ורוה"פ, אין לברך אחר שיבלע, כן נפסק בשו"ע קעב, א, ומ"ב.

ולרש"י לא יברך כשהם בפיו, מפני ש"אי אפשר לסלקן לאחד מלוגמיו ולברך, ולא לפולטן שמפסידן". ולר"ח משמע שגם אם היה יכול לברך כשהם בפיו לא יברך מפני שכבר נמאסו, וכ"כ מ"א קעב, א. וקשה על שיטת ר"ח, שהלא כך נפסק לגבי מאכלים שיימאסו אם יפלטם, שיסלקם לצד פיו ויברך. ולכן כתב במ"ב א, ושעה"צ ג, שאם הכניס לפיו מעט משקים ויכול לברך כשהם בפיו, יברך. כי דעת ר"ח יחידאה היא, ולעומתו כדעת רש"י סוברים גם ריא"ז ועוד ראשונים, וכ"כ למעשה לבושי שרד.

וזה שאמרו שיבלעם, רש"י הסביר מפני שאם יפלטם יפסידם. וכהמשך לזה כתב הראב"ד (ברכות ח, יב) והביאוהו המ"א קעב, א, וא"ר ובא"ח מטות יד, ומ"ב ב, שאם אינו דחוק ונצרך למשקים הללו, יפלטם כדי שלא ליהנות מהם בלא ברכה. אמנם השו"ע לא כתב כך, אלא משמע שיכול לבלוע את המשקים, ונראה שטעמו משום חשש בל תשחית. ועל זה כתב הפמ"ג, שנכון שיהרהר הברכה בליבו. וכ"כ בילקוט יוסף קעב, א, וכתב שלדעת רוה"פ אין צריך לפלוט, גם כשאינו דחוק למשקים, וכ"כ בבאו"ה שכך משמע מסתימת הפוסקים.

ומ"מ נראה למעשה, שכיום שיש לנו שפע של מזון ומשקים ומים, יותר יש לחוש שלא ליהנות בלי ברכה מאשר לבל תשחית, וכך כתבתי בהלכה.

אם נצרך לבולעם אבל יש לו עוד משקה או מאכל שברכתו 'שהכל', ידקדק לברך עליו 'שהכל' ולאוכלו, ובזה יצא גם ידי דעת הרא"ש שסובר שאחר שיבלע את המשקים שהכניס לפיו בטעות, צריך לברך עליהם 'שהכל'.

מי שאכל ולאחר שסיים לאכול נזכר ששכח לברך ברכה ראשונה, אם יש לו עוד אוכל שברכתו זהה לברכת מה שאכל, מוטב שיאכל עוד כדי שיזכה לברך את הברכה הראשונה ששכח לברך בתחילה (מ"ב קסז, מח). ובזה יצא ידי חובתו לדעת הראב"ד, שסובר על פי הגמרא בברכות (נא, א), שאם שכח לברך לפני האכילה צריך לברך ברכה ראשונה אחר האכילה.

תפריט