א – עיקר וטפל
א,א – הערה 1 – אף כשנצרך לברך בתחילה על הטפל לא יברך עליו בסוף דיני עיקר וטפל נתבארו בשו"ע סימן ריב; רד, יב; רח,
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
א,א – הערה 1 – אף כשנצרך לברך בתחילה על הטפל לא יברך עליו בסוף דיני עיקר וטפל נתבארו בשו"ע סימן ריב; רד, יב; רח,
ב,א – הערה 2 והלכה ג – האם אפשר לברך על הטפל לפני שיברך על העיקר כשאין ספק שהעיקר פוטר את הטפילה, כמו למשל באורז
ג,א – הערה 3 – מה הדין כשיש ספק בין אדמה לעץ, ובין אדמה למזונות כשיש ספק בין אדמה לעץ, כתבתי שיברך 'האדמה'. ואמנם משעה"צ
ד,א – תערובת דגן – קציצת דג או בשר על קציצת דג שיש בה קמח מברכים 'שהכל'. כ"כ ב'כיצד מברכים' ע' לז, ושעה"ב פכ"ג רשימת המאכלים
ה,א – שניצל אמנם י"א שברכתו 'מזונות', שכן מטרת הציפוי להטעים את הבשר, וכ"כ אול"צ ח"ב יד, יט, ברכ"ה ח"ג י, נט-ס, פתה"ל ז, כח.
ו-ז,א – מצייה וממרחים ועוגה שתחתיתה מזונות ועליה פירות עיין בפס"ת ריב, יד, ובשעה"ב כג רשימת המאכלים. ועיין ביבי"א ח"ז, לו, ד, שאינו מקבל את
ח,א – שוקולד שיש בו וופל, מצטרף לשיעור ויברך 'בורא נפשות' אם אכל מחטיף שוקולד שיש בו וופל שיעור כ'זית', ויש ספק אולי בלא הוופל אין
ט,א – מרק עם כופתאות לא כתבתי את התנאי שהוא מעלה ברוב הפעמים מרק עם כופתאות, כי יתכן שבעוד הוא לועס את הכופתאות הוא מעלה בכף