כתבו הראשונים שאין להסתפר בימי האבלות שבספירת העומר. ודווקא תספורת רגילה אסורה, משום שיש בה צד של שמחה, אבל מותר לגזור את השפם אם הוא מפריע לאכילה. וכן מי ששיער ראשו המגודל גורם לו כאבי ראש או שיש לו פצעים בראשו, רשאי להסתפר בימים אלו (עפ"י שו"ע תקנא, יג; תקלא, ח, מ"ב כא, ובאו"ה שם).
גם לנשים אסור להסתפר באותם ימים. אבל לשם צניעות מותר, כגון לספר את השיער שגדל והחל לצאת מכיסוי הראש (מ"ב תקנא, עט). וכן מותר לתלוש שערות כדי להסיר גנאי (הליכות שלמה ח"ב עמ' תיד).
גם את הקטנים אין לספר בימים אלו, ולצורך גדול, כדי למנוע מהם צער – מותר (עי' שו"ע תקנא, יד, מ"ב פב).
לכבוד ברית מילה, מותר לבעלי השמחה, שהם אבי הבן, הסנדק והמוהל, להסתפר (מ"ב תצג, יב). ימי שמחה נוספים שמותר להסתפר בהם מבוארים להלן בהלכה ט'.
הנוהגים על פי האר"י ז"ל אינם מסתפרים במשך כל ימי ספירת העומר עד ערב חג השבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג. גם לקראת ברית מילה אינם מסתפרים. ורק את הילדים הקטנים נוהגים לספר בל"ג בעומר לפי מנהג האר"י (כה"ח תצג, יג, ועי' להלן ה, ה, 4, במנהג ה'חלקה').
לגבי גילוח התעוררה שאלה: האם למי שרגיל להתגלח בכל השנה מותר להתגלח בספירת העומר. לדעת רבים גילוח בכלל תספורת, ובכל הימים שאסור להסתפר אסור גם להתגלח. וכך נוהגים רוב בני הישיבות, עד שזיפי הזקן הלא מגולחים הפכו להיכר הבולט של האבלות בימי ספירת העומר.
מנגד, יש סוברים שהגילוח הוא מעשה שגרתי, יום-יומי, ומגמתו להסיר את הזיפים המכערים את פניהם של הרגילים להתגלח, ולא עליו חל המנהג שלא להסתפר. ובערב שבת אף ראוי להתגלח, כדי שלא לקבל את השבת באופן לא מכובד.
למעשה נכון לכל אדם להמשיך במנהג אביו, או כפי שרבו מורה. מפני שאף שנראה כסברת המקילים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש במנהג זה ביטוי רב רושם לנכונות להקריב למען קיום המצוות, ויש לחוש שמא ביטול המנהג יפגע במסירות לשמירת המנהגים. לפיכך נכון שכל אחד ינהג בזה כאביו, כי עניין המסורת וההשפעה הסביבתית חשובים כאן יותר מהדקדוק בשאלה האם גם על גילוח חלים מנהגי האבלות. ולמי שאין מנהג אפשר להציע שיימנע מגילוח במשך השבוע, ולקראת שבת יתגלח. אולם הרוצה להתגלח בכל יום – רשאי.[6]
ונלענ"ד שמעיקר הדין, הרגילים להתגלח בכל השנה צריכים להתגלח לכבוד שבת, והרוצים להקל – רשאים להתגלח גם כל השבוע. אולם כמבואר למעלה, יש לחוש שלא לפגוע במסורת של מנהג בולט כל כך. לפיכך נכון שכל אחד ינהג כאביו או כפי שרבו יורה לו, וכך הדריך הרב רבינוביץ'. ועי' בכיוצא בזה להלן ח, ט, לגבי שלושת השבועות.
