חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ד – נישואין ואירוסין בימי ספירת העומר

לדעת כמה פוסקים, יש להימנע רק מנישואין של רשות, כגון מי שכבר היה נשוי וקיים מצוות 'פרו ורבו', אולם מי שעדיין לא קיים את המצווה, יכול להינשא בימי ספירת העומר, שמצוות הנישואין דוחה את המנהג (רדב"ז, פר"ח). אבל למעשה הסכימו האחרונים שגם מי שלא קיים מצוות 'פרו ורבו' לא ישא אשה בימים אלו, שאם לא כן אין כמעט משמעות למנהג האבלות. אבל מותר להחזיר את גרושתו, מפני שיש בזה מצווה ואין ריבוי שמחה (מ"ב תצג, א, כה"ח ב-ג).

מי שהוזמן לחתונה ביום שלפי מנהגו אין מתחתנים, רשאי ללכת לחתונה כמנהג המזמינים, להשתתף בסעודה ולשמח את החתן והכלה בריקודים (אג"מ או"ח א, קנט).

רק נישואין אסורים, אבל מותר לערוך מסיבת אירוסין ביתית, שהיא מסיבה על הסכמת בני הזוג להינשא. והרוצים לשיר ולנגן ולרקוד בה כמקובל במסיבה ביתית, רשאים, הואיל ויש בכך מצווה, שעל ידי מסיבה זו מחזקים את ההתקשרות שבין בני הזוג לקראת הנישואין.[5]


[5]. מנהג תימן היה כדעת רדב"ז ופר"ח, שמי שלא קיים מצוות 'פרו ורבו' אינו צריך כלל להימנע מנישואין בימים אלו (שתילי זיתים תצג, ד, ומהרי"ץ ח"ב קיא). אבל למעשה אין מקילים בזה אלא בשעת הדחק עפ"י הוראת חכם (גם עולי תימן אינם מקילים, עי' לרב קאפח בהליכות תימן עמ' 52, ושו"ע המקוצר צב, ז).

בעבר הורו שלא להשמיע מוזיקה במסיבת 'אירוסין' ביתית, מפני שאינה נחשבת כסעודת מצווה ממש, וכמבואר במ"א תצג, א, ומ"ב ג, לגבי סעודת שידוכים. וכיוון שממילא רבים לא נהגו להשמיע בה מוזיקה, לא היה מקום להקל. אולם כיום נוהגים רבים להשמיע בה מוזיקה ולרקוד, וכיוון שיש בה מצווה, שעל ידה מתחזקים ומזדרזים לקיים את החתונה, הרוצים להקל רשאים. וטוב שיחזקו את שמחת המצווה על ידי סיום מסכת.

תפריט