בחול המועד פסח נוהגים לנגן ולרקוד ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחול המועד (מ"ב תקכט, טז). אלא שאין עורכים נישואין בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה (שו"ע או"ח תקמו, א). וכן אסרו חכמים להסתפר בחול המועד, כדי שיסתפרו לפני החג (שם תקלא, ב; פנה"ל מועדים יא, ט).
עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי שביעי של פסח את ה'מימונה', שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ובתשבחות של שמחה.
לדעת כמה פוסקים מותר להסתפר בראש חודש אייר, אבל למעשה המנהג שלא להסתפר בו (שו"ע תצג, ג).
ראש חודש אייר שחל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז כיוון שיש בו תוספת שמחה, מותר להסתפר לקראתו ביום שישי, והמנהג הרווח בין יוצאי ספרד להקל בזה רק בשעת הדחק.[9]
מי שרגיל להתגלח, צריך להתגלח לקראת יום העצמאות, ואף להסתפר בו מותר. לעניין נישואין נחלקו, והרוצים להקל רשאים (עי' להלן ד, יא).
כפי שלמדנו (בהלכה ג), למנהג רוב ככל יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להינשא ולהסתפר בל"ג בעומר ביום, ובשעת הצורך מקילים גם בליל ל"ג בעומר. למנהג רבים מיוצאי ספרד, אסור להינשא ולהסתפר בל"ג בעומר, אבל אם ל"ג בעומר חל ביום שישי, מוסכם שמותר להסתפר בו (שו"ע תצג, ב).
ל"ג בעומר שחל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז ומרוקו מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג רוב יוצאי ספרד אסור (עפ"י שו"ע ורמ"א תצג, ב; נוהג בחכמה עמ' מט; עטרת אבות כג, יג).
ביום כ"ח באייר ('יום ירושלים') מותר לשאת אשה גם למנהג חלק מיוצאי אשכנז שמחמירים שלא לשאת אשה עד ראש חודש סיוון, וכן מותר לקיים בו שמחות גדולות (עי' להלן ד, יא).
