כתבו הראשונים שאין להסתפר בימי ספירת העומר. וכפי שלמדנו (הלכות ג-ד), למנהג רבים מיוצאי ספרד, איסור תספורת נמשך עד לבוקר יום ל"ד בעומר. ולמנהג יוצאי אשכנז וקהילות רבות של יוצאי ספרד, עד בוקר יום ל"ג בעומר, ויש מקילים מליל ל"ג בעומר, ובשעת הצורך אפשר לסמוך עליהם.
לכבוד ברית מילה, מותר לבעלי השמחה, שהם אבי הבן, הסנדק והמוהל, להסתפר (מ"ב תצג, יב. בהערה יבואר דין ראש חודש אייר חל בשבת, ול"ג בעומר שחל ביום ראשון. דין יום העצמאות יבואר להלן ד, יא).[8]
ודווקא תספורת רגילה שיש בה צד של שמחה אסורה, אבל מותר לגזור את השפם אם הוא מפריע לאכילה. וכן מי ששער ראשו המגודל גורם לו כאבי ראש או שיש לו פצעים בראשו, רשאי להסתפר בימים אלו (עפ"י שו"ע תקנא, יג; תקלא, ח, מ"ב כא, ובאו"ה שם; ספ"כ יב, ח-ט).
גם לנשים אסור להסתפר באותם ימים. אבל להסתפר לשם צניעות מותר, כגון לספר את השיער שגדל והחל לצאת מכיסוי הראש (שו"ע תקנא, יג; מ"ב עט). וכן מותר לגזור או לתלוש שערות כדי להסיר גנאי, כמו במריטת גבות והסרת שיער מהפנים (פס"ת תצג, ז, בשם רשז"א. ועי' אג"מ יו"ד ב, קלז).
גם את הקטנים אין לספר בימים אלו, ולצורך גדול, כדי למנוע מהם צער, מותר (עי' שו"ע תקנא, יד, מ"ב פב).
הנוהגים על פי האר"י ז"ל, נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר עד ערב חג השבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג. ואפילו לקראת ברית מילה על פי מנהג האר"י אין להסתפר. ורק את הילדים הקטנים בני שלוש נוהגים לספר בל"ג בעומר לפי מנהג האר"י (כה"ח תצג, יג, ועי' להלן ה, ו, במנהג ה'חלקה').
כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להתגלח ולהסתפר לכבוד שבת (רמ"א תצג, ב). ולמנהג יוצאי ספרד אין מסתפרים. אבל אם ל"ג חל בערב שבת, גם ליוצאי ספרד מותר להסתפר ולהתגלח בו (שו"ע תצג, ב).
