נאמר (במדבר ו, כב-כג): “וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…” מכאן שדווקא הכהנים רשאים לשאת את כפיהם ולברך את ישראל, וישראל שבירך ברכת כהנים עבר על מצוות עשה זו. השאלה, כיצד הורים ישראלים נוהגים לברך את ילדיהם בברכת כהנים?
יש אומרים שרק בנשיאת כפיים אסור לישראל לברך, ולכן מותר להורים לברך את ילדיהם בברכת כהנים, ובתנאי שלא יפרשו את שתי ידיהם על הילדים כדרך הכהנים (ב”ח), ועל פי זה נוהגים מקצת ההורים להניח יד אחת בלבד על ראש הבן או הבת בעת אמירת הפסוקים.
ולדעת רבים, רק כאשר ה’ישראל’ מכוון לברך את ברכת כהנים כמצוותה והלכתה – הוא עובר על המצווה. אבל כשהוא אומר את הברכה שלא בזמן המיועד לה בתפילה, אפילו אם יפרוש את שתי ידיו אין בזה איסור, שכן ברור שהוא אינו מכוון למצוות ברכת כהנים (מ”ב קכח, ג בשם מג”ג, ובאו”ה שם).
