חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ה – התהליך ההיסטורי

כשם שבתוך כל זוג מתרחש תהליך שבו מעמד האשה עולה, כך הוא גם התהליך ההיסטורי, בתחילה מעמדו של האיש היה גבוה יותר באופן מובהק, ובתהליך הדרגתי, מעמדה של האשה הלך ועלה. תהליך זה נועד לצורך תיקון העולם, שברא ה' את העולם חסר, כדי שבני האדם יזכו להיות שותפים בתיקונו. בשלב הראשון יש צורך להגדיר את הטוב והרע ולקבוע את הכיוון העקרוני. בשלב זה תכונת הגבר מועילה יותר, שהוא נוטה יותר להפריד בין התחומים השונים, ובין השכל לרגש, תוך התמקדות באתגר שלפניו. ואילו תכונת האשה שנוטה לשלב את התחומים עלולה להפריע, שכן הרגש עלול להתערב בשיקולים השכליים ולהטות אותם לרעה, וכפי שקרה בחטא אדם הראשון. באופן נוסף אפשר לבאר, שהאיש נוטה יותר אל השכל שהוא מטבעו יותר אובייקטיבי, ואילו האשה אל שיקול שמכליל את הרגש שמטבעו הוא יותר סובייקטיבי. לכן, בשלב הראשון שבו צריך להחליט ולקבוע מה טוב ומה רע, האיש הוא שצריך להוביל ולהנהיג, והוא עושה זאת בעזרת לימוד התורה, ועל ידי כך העולם הולך ומתקדם. ככל שערכי הטוב והרע נעשים ברורים ומקובלים יותר, אנו מתקדמים לשלב שבו צריכים להבין את הערכים יותר לעומק, על כל הגוונים שבהם, ולהגשימם במלא החיים הממשיים, ואז תכונתה של האשה נעשית חשובה יותר.[2]

וכך רמוז בחכמת הנסתר, ש'בעולם הזה' מעמדו של האיש גבוה יותר, ל'עתיד לבוא' יהיה שוויון, ו'בעולם הבא', מעמד האשה יהיה גבוה יותר. העולם הזה מלא ברשע, קטטות ומלחמות, וכדי להילחם בצדדים הרעים שבו, האיש צריך ללמוד תורה, לברר את יסודות האמת והטוב, ולהשליט את ערכי האמת והטוב בכל סדרי החיים. גם בתקופה שנקראת 'עולם הזה', מתרחש תהליך עלייה במעמדה של האשה, וככל שערכי הטוב מתבררים, כך מעמדה עולה, אבל עדיין מעמד האיש גבוה יותר, מפני שיש עוד צורך במלחמה להשלטת ערכי הטוב.

השלב השני של ה'עתיד לבוא', הוא זמן הגאולה, שבו עם ישראל חוזר לארצו ובית המקדש נבנה, ואור התורה והאמונה מאיר את העולם כולו, ומשיח בן דוד מולך על ישראל, "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים, וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ד). אז יהיה מעמד האיש והאשה שווה. עדיין יהיה צורך להגדיר את ההבדל בין טוב לרע, ולהשליט את הטוב, ולשם כך יש יותר צורך בתכונות האיש. אבל מנגד, כבר נגיע לשלב שבו נגלה בפועל את ערכי האמונה והטוב בחיים הממשיים, על כל מרכיביהם, ולשם כך יש צורך יותר בתכונות האשה, ועל ידי כך מעמדה ישתווה למעמד האיש. כפי הנראה, בכלל תהליך זה, יותר נשים יכולות למלא תפקידים שנחשבו בעבר כגבריים ולהפך.

השלב השלישי של 'עולם הבא', הוא העולם שלאחר תחיית המתים, שבו כבר לא יהיה צורך במאבק בין טוב לרע, ואז התכונות הנשיות יוכלו להתגלות במילואן, ומעמד האשה יעלה אל מעל מעמד האיש, כפי שרמוז בפסוק (ירמיהו לא, כא): "כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר". אמנם נראה שתמיד יישאר לגברים התפקיד הראשון, של זה שמגדיר את העיקרון, שמחזר אחר אשתו, ומקדש אותה לאשה, ומתחיל לשמחה במצוות עונה. אלא שאז המבט יהיה יותר עמוק, ויתברר שהמעלה הנשית חשובה יותר, שהיא מסוגלת לקלוט ולגלות את כל מה שגנוז ביוזמתו של האיש, יותר ממה שהוא עצמו יכול. יכולת זו גם מאפשרת לקלוט את הניצוצות האלוקיים שגנוזים בבריאה, באופן עמוק, עשיר ושלם יותר. וזה עיקר תכלית בריאת העולם, וכל ההגדרות הקולעות של הגברים בתלמודם אינן אלא פריצת הדרך לקראת הגילוי השלם שהנשים יהיו שותפות בו יותר. לכן מעמדן אז יהיה יותר גבוה. זה לא אמור להפחית מצניעותה וענוותנותה של האשה, מפני שדווקא על ידי מידות אלו מתגלה מעלתה היתירה, שהיא מסוגלת לקלוט את הכל באופן עמוק יותר.[3]


[2]. לעיל בהלכות עונה ב, ב, בהסבר חובת האיש במצווה הדגשתי יותר את תכונת הזכר שנוטה להפריד בין התחומים, לעומת הנקבה שנוטה לחבר ולשלב אותם; ואילו בפנה"ל תפילת נשים פרק ג', ביחס למצוות שהזמן גרמן ומצוות תלמוד תורה, ביארתי עפ"י מו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל שהגבר נוטה יותר לשכל והאשה יותר לרגש. והדברים מקושרים, כי השכל מנתח ומפריד ואילו הרגש מכיל הכל יחד.[3]. כבר למדנו שהיחס שבין הקב"ה לכנסת ישראל נמשל ליחס שבין איש לאשתו. בתחילה כל השפע מגיע מהקב"ה אלינו בלא שום מעשה מצידנו, אלא שקבע ה' שכך יהיה סדר קיום העולם, שעל ידי מעשיהם של ישראל יושפע שפע לעולם. וככל שישראל זוכים להתעלות ולתקן את העולם, כך השפעתם על ירידת השפע גדולה יותר, עד שהם עולים למדרגה גבוהה יותר מהגילוי האלוקי שנקרא הקב"ה, ז"א (זעיר אנפין), ומתחברים לבחינת 'אמא' – בינה, שהיא המשפעת על ז"א – תפארת. עוד יש לעמוד על כך, שבהארה של אור ישר הזכר בראש, ובהארת אור חוזר הנקבה בראש, וזה מה שקורה לאחר התיקון, בחינת רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ. עוד יש לפרש עניין זה על פי עיגולים ויושר, כשהנקבה בעיגולים והזכר ביושר. עוד יש להוסיף שכל תהליכי השינוי נעשים בעיקר אצל הנקבה, וכפי שביאר בשער הכוונות (עו, ב) שנשים כנגד מלכות וכנגד לבנה, ובה יש התחדשות. אבל בגברים שכנגד תפארת אין התחדשות. (ובמלכות יש גם נפילה, ומתוך הנפילה היא יכולה להתעלות עד למעלה מהתפארת, והרמז: 'עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ').

תפריט

דילוג לתוכן