א – יסוד איסור המלאכה
א,א – יסוד האיסור בגמרא והסוברים שהוא מהתורה חגיגה יח, א: "מכלל דתרוייהו סבירא להו דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה, מנהני מילי? דתנו רבנן
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
א,א – יסוד האיסור בגמרא והסוברים שהוא מהתורה חגיגה יח, א: "מכלל דתרוייהו סבירא להו דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה, מנהני מילי? דתנו רבנן
ב,א – המלאכה שנאסרה היא מלאכה שיש בה טורח מו"ק ב, ב: "תנן: משקין בית השלחין במועד ובשביעית. בשלמא מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא
ג,א – הערמה – ההיתר לצורך המועד ומחלוקת תנאים אם מותר להערים משנה מו"ק יא, א: "כל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן". מו"ק
ד,א – מכשירי אוכל נפש כתב במ"ב תקמ, כח, עפ"י מ"א י, ושאר אחרונים, שגם כאשר אפשר לקבל סכין בהשאלה, אפשר לתקן אותו. ובשעה"צ כד,
ה,א – צרכי הגוף הפוסקים התירו לתקן מזגן בימים חמים מאד, כן מובא בשם הרב פיינשטיין וריש"א, בפס"ת תקמא, ה, ושמה"כ ב, 96. לגבי תיקון
ז,א – השינוי בתפירה בשו"ע תקמא, ה, כתב שהשינוי שאדם מקצועי צריך לעשות הוא בשני דברים: האחד, תפירות רחבות, והשני, אחת למעלה ואחת למטה כשיני
ח,א – ניקוי חלונות ושטיח ניקוי חלונות בית אסור במועד מכיוון שאין הדרך לנקותם אלא מזמן לזמן ויש בזה משום עובדין דחול, ומשום שנראה שמכוון
ט,א- שיער הגוף כתבתי שמותר לגזור שיער הגוף, אמנם בשש"כ סו, כג, אסר לגזור שער הגוף. ומ"מ ממ"א תקלא, יב ושעה"צ טו, משמע שמותר. וכ"כ
יא,א – איסור כיבוס וטעמו משנה יג, ב – יד, א: "ואלו מכבסין במועד: הבא ממדינת הים ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין, ומנודה שהתירו לו