ה,א – צרכי הגוף
הפוסקים התירו לתקן מזגן בימים חמים מאד, כן מובא בשם הרב פיינשטיין וריש"א, בפס"ת תקמא, ה, ושמה"כ ב, 96.
לגבי תיקון מרחץ של יחיד, עיין בתשובת הרשב"א ח"ד שכו, שהובאה בב"י תקמד, שביאר שההיתר הוא רק לתקן מרחץ של רבים במלאכת אומן. וכ"כ במ"ב תקמד, ה, ושעה"צ ו, וההסבר הוא, שיחיד אפשר לו בלא מרחץ. לפי זה כיום שרגילים להתרחץ בכל יום, והדבר נחוץ לא פחות מחימום הבית ביום קר ומיזוג ביום חם, הרי זה צרכי הגוף, ומותר לתקן מרחץ של יחיד גם במלאכת אומן. אבל תיקון אמבטיה, כאשר אפשר להתרחץ במקלחת, אינו נחוץ ואסור. וכך היא הדעה השנייה בשש"כ סו, נח, וכ"כ בשם רשז"א בהערה ריז. והזכיר לעיין בהערה סז, שכאשר מדובר בטרחה רבה מאד, כשבירת קירות וחרסינה, אין להתיר בלא שאלת חכם. וקצת תימה על הדעה הראשונה שהזכיר, לפיה אפילו על ידי הדיוט אסור לתקן את המקלחת. ובפס"ת תקמד, ג, התיר לתקן מקלחת רק במלאכת הדיוט, ותימה שהרי זה צרכי הגוף שמותרים גם במלאכת אומן. וכ"כ בחול המועד כהלכתו ז, לד, בביאור שם, שמקלחת היא צרכי הגוף.
ה,ב – תיקון טלפון
בשש"כ סו, ס, כתב שטלפון אינו מצרכי הגוף, אפילו אם הוא רוצה להזמין על ידו מאכלים, ורק לחנות מזון מותר לתקן את הטלפון כאשר הוא משמש את הרבים לצורך קניותיהם. אבל בינתיים הטלפון הפך לשימושי ונצרך יותר עד שטלפון אחד בבית נחשב כבר כצרכי הגוף. והכל לפי העניין, וכאשר יש צורך גדול מאד בטלפון נוסף, מותר גם אותו לתקן (עי' פס"ת תקמא, ד).
ה,ג – איפור תכשיטים ופאה נוכרית
בזרע אמת ג, נה, התיר לשלם שכר עבור האיפור. לגבי תיקון תכשיטים ופאה נוכרית, כתבתי כפי שכתב בפס"ת תקמו, ג, עפ"י הרב פיינשטיין ופירות האילן תקמו, ט, ושמירת המועד כהלכתו ב, לא-לב, שאסור לתקנם בתיקון אומן, שהם כבגדים ושאר צרכי המועד שמותרים במלאכת הדיוט בלבד, כי מה שהתירו בצרכי הגוף היינו בדברים שמייפים את הגוף עצמו. אמנם בשש"כ סו, הערה פט, נשאר בצ"ע לעניין עשיית טבעת, מפני שאולי הוא כצרכי הגוף, שבה עצמה נהנים. ובחול המועד כהלכתו ז, נח, הביא שתי דעות לגבי תיקון פאה נוכרית, וסברת המקילים שהיא בכלל קישוטי האשה, וכתב שראוי להימנע מכך.
