ו – רפואה

פורסם בקטגוריה פרק יא - מלאכת חול המועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/12-11-06-01/

ו,א – רפואה

בפס"ת תקלב, ג, כתב שאסור לעשות מלאכה גמורה להקלת מיחושים בעלמא, ולמד זאת מח"א קי, יז, ונשמ"א. ולא הבנתי היאך למד זאת שם. ונראה למעשה שבכל מצב שיש צער, מותר לעשות מלאכה גמורה כדי להסירו, כגון לשחוק סממנים.

אמנם נראה פשוט שאסור לעשות טיפול רפואי גדול שטרחתו מרובה להקלת מיחוש כאשר התכוון לדחות את הטיפול לחול המועד כי אז זמנו פנוי. וכפי שלמדנו לעניין מלאכת דבר האבד, שמי שכיוון מלאכתו למועד, אין בית הדין מניחים לו לעשות את המלאכה אע"פ שהוא דבר האבד (שו"ע תקלח, ו, ומ"ב טו). וכן מי שכיוון מלאכתו כדי לעשותה במועד במלאכת הדיוט לצורך המועד, אסור לו לעשותה (מ"ב תקמ, ט).

ולכאורה אפשר לטעון, שהואיל ורפואה היא מצרכי הגוף, הרי דינה כהכנת מאכלים, שגם בכיוון מלאכתו לחול המועד – מותר. ויש להשיב שהואיל והטיפול הרפואי אינו מועיל מיד להפסקת הכאבים, יש להחשיבו כמכשירי אוכל נפש, שאם כיוון מלאכתו לחול המועד – אסור במלאכת אומן. וממילא אם הטיפול יפיג את הכאבים מיד, גם אם כיוון את מלאכתו לחול המועד יהיה מותר לבצעו בחול המועד.

וכן נראה שכל טיפול רפואי שאין צורך שיתקיים דווקא במועד, למרות שיש ממנו תועלת כל שהיא גם במועד, כמו ניקוי שיניים, כיוון שבפועל אין הדבר צורך למועד דווקא, הרי שהקובעו במועד מזלזל בחג, והרי הוא כמי שמכוון מלאכתו למועד.

פורסם בקטגוריה פרק יא - מלאכת חול המועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן