ב – חג האסיף
ב,א – חג האסיף לפני מועד חג הסוכות גומרים לאסוף את כל התבואה שהיא עיקר מאכלו של האדם, שנאמר (ויקרא כג, לט): "אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
ב,א – חג האסיף לפני מועד חג הסוכות גומרים לאסוף את כל התבואה שהיא עיקר מאכלו של האדם, שנאמר (ויקרא כג, לט): "אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר
ג,א – ארבעת המינים הודאה על האסיף רמב"ן (ויקרא כג, לט): "ואמר עוד שתוסיפו לשמוח לפני השם בלולב ואתרוג שבעת ימים, כי הוא זמן שמחה
ד,א – טעם מצוות הסוכה ויקרא כג, מג: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". גמרא
ה,א – הכרעת המחלוקת הרשב"ם (ויקרא כג, מג), כתב שפשט הפסוקים מורה כאומרים סוכות ממש. לעומת זאת, רש"י (ויקרא כג, מג) כתב: "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי
ז,א – אור מקיף שער הכוונות, דרושי חג הסוכות פרק ה': הסוכה סוד אימא עילאה, והלולב ז"א. ובטללי חיים עמ' קמ, מבאר שתי מדרגות אחדות.
ח,א – שמחת סוכות מפסיקתא דרב כהנא פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים, נספחים ב, סוכות): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ (דברים טז, יד). את מוצא שלש שמחות כתוב בחג,
ט,א – צירוף מעלות העולם הזה למעלה העליונה של יראת ה' כתבתי בהלכה ביאור בשם דודי הרב רמר זצ"ל ש'הבל' משמעותו אפס, ואילו יראת ה' היא
י,א – טעם שמחת בית השואבה לרש"י סוכה נ, א, 'בית השואבה': שמחה זו "אינה אלא בשביל ניסוך המים" (וכן ברש"י מב, ב, 'החליל'). וכ"כ
יא,א – הנגינה במקדש החליל היה כלי הנגינה העיקרי, ולכן מזכירים אותו במשנה נ, א (רמב"ם פיהמ"ש ה, א). אבל היו עוד כלים, כאמור במשנה
יב,א – שמחת בית השואבה בזמן הזה המצווה לזכור את מנהגי המקדש, שנאמר (ירמיהו ל, יז): "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה', כִּי נִדָּחָה