ד – הסוכה זכר לסוכות במדבר וענני הכבוד

פורסם בקטגוריה פרק א - חג הסוכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/13-01-04/

ד,א – טעם מצוות הסוכה

ויקרא כג, מג: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". גמרא סוכה יא, ב: "תניא: כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם". (וכן הגירסא בילקוט שמעוני אמור תרנה).

לעומת זאת הגירסא בספרא אמור יב, יא: "רבי אליעזר אומר סוכות ממש היו, רבי עקיבא אומר בסוכות ענני כבוד היו. בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, מלמד שאף הסוכה זכר ליציאת מצרים". וכן מובא בילקוט שמעוני בשלח רכז, שדעת ר"ע ענני הכבוד היו, וכן הגירסא ברוקח ריט.

בהלכה הבאתי את שתי הדעות, ועיין בספר כד הקמח לרבנו בחיי ערך 'סוכה', ששם ביאר שאלו שני הטעמים נגלה ונסתר, הנגלה זכר לסוכות ממש, שהשגיח ה' עלינו בהיותינו במדבר "בלכת עם כבד אנשים ונשים וטף במדבר ההוא אשר אין בטבע בן אדם לחיות בו", וכל שאר הניסים שעשה ה' לקיימנו במדבר. והנסתר שהקיף אותנו בשבעה עננים, ומתכוון לגילוי שכינה שהיה עמנו.

ובזוהר אמור (ח"ג קג, ב), בזכות הליכת ישראל אחר ה' במדבר, פרש עליהם ענני כבודו: "רבי אלעזר פתח (ירמיה ב, ב) כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וגו', האי קרא על כנסת ישראל אתמר, בשעתא דהות אזלא במדברא עמהון דישראל, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד דא עננא דאהרן דנטלא בחמש אחרנין דאתקשרו עלך ונהירו עלך, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ דאשתכללו לך ואעטרו לך ואתקינו לך ככלה דתעדי תכשיטהא. וכל כך למה, בגין לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".

דרך ה' לרמח"ל ד, ח, ב, מבאר שעל ידי ענני הכבוד ישראל הובדלו ונושאו מכל העמים ומן העולם הזה להגיע אל המעלה העליונה. ודבר זה מתחדש בכל שנה בחג הסוכות.

ד,ב – הסכך מסתיר ומאיר

הסכך כמו הענן מצמצם את האור, כדי שנוכל לקלוט. ועיין טללי חיים קלג-קלו. ובימים הנוראים האור היה פחות בצמצום ולכן גוברת היראה.

הסכך מסתיר, וכדברי האר"י (שער ההקדמות מז, ב): "הסכך שבה הוא סוד המסך הנזכר, ולכן צריך שלא יהיה כל כך מעובה, וצריך שיתראו מתוכה הכוכבים והמזלות והם בחינת האורות העליונות…"

ודבר זה רמוז בפסוק (תהלים פד, יב): "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלוֹהִים". שם ה' גבוה ונישא מאוד, וכדי שנוכל לקלוט אותו, הוא מתגלה אלינו דרך שם אלוקים, היינו דרך הכלים הטבעיים של העולם, שחיים וקיימים על ידי שם אלוקים (תניא, שער היחוד והאמונה, פרק ד). ועניין זה רמוז בשם 'סוכה' שבגמטריא צ"א, מניין הוויה ואדנות, שמש ומגן, ומניין אמן.

ד,ג – הגילוי בענן

ה' מתגלה בענן, כמו שנאמר (שמות טז, י): "וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן". וכן נאמר במעמד הר סיני (שמות יט, יט): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם". וכן נאמר בעת שנתגלה ה' אל משה (שמות לד, ה): "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם". וכן נאמר (ויקרא טז, ב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת". וכן בתהלים (צט, ז): "בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ".

פורסם בקטגוריה פרק א - חג הסוכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן