פרק יא – בורר

א,א – מדוע יש ארבע מלאכות בבורר יש לתמוה, מדוע מלאכת בורר נחלקה לארבע מלאכות ואילו לגבי מלאכת זורע לא מנו גם מלאכת נוטע. ובאר

ב,א – בטעם שלושת הכללים שלושה כללים נאמרו בדין בורר, שאם אחד מהם קיים הרי זה אסור מהתורה, ואם שלושתם אינם קיימים, אין כאן מלאכת

ג,א – פרטי דינים בהפרדת אוכל מאוכל כתב באיל משולש פ"ג, כי לדעת ריש"א ועוד פוסקים חלקי עוף שונים, כגון שוקיים, חזה וכנפיים נחשבים מין

ד,א – בגדרי תערובת כפי שכתבתי האיסור הוא רק כשיש תערובת. ומה שכתבתי לגבי חתיכות בשר גדולות שבמרק, וכן כופתאות וביצים שבמרק, הכוונה בסיר רגיל,

ה,א – הערה 5 – בדעת החזו"א כפי שכתבתי בהערה, אין הלכה כחזו"א (או"ח נג, ונד, ג) שסובר שכל שדעתו על הוצאת הפסולת, אף שהוציא

ו,א – הערה 6 – האם יש שיעור זמן לגדר לאלתר כתבתי בהערה בשם פוסקים רבים שהכל לפי העניין. אמנם הבא"ח ש"ש בשלח א' כתב,

ז,א – ביד ולא בכלי וההיתר להשתמש במזלג וסכין כאשר הכלי שמשמש לאכילה מסייע לברירה, נחלקו האחרונים האם יש בזה איסור. המ"ב (שיט, סב) אסר

ח,א – יסוד ההיתר לקלף מאכל כתבתי שטעם ההיתר לקלף פירות מפני שכך דרך אכילתם. וכ"כ בבאו"ה שכא, יט, 'לקלוף'. וזה ההסבר העיקרי. וכ"כ בשש"כ

י,א – הוצאת פירות מקולקלים במקצת כתב בשש"כ ג, כו, עפ"י רשז"א, שאם נותר בפירות הרקובים חלק שלא נרקב וראוי לאכילה לכתחילה, הרי שגם הם

יא,א – סינון משקים המסנן משקים שבלא כן לא ניתן היה לשתותם, עובר באיסור תורה, ובשבת קלח, א, מבואר שלדעת רבה האיסור הוא משום מלאכת