הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ח – הסרת קליפות וגרעינים

ח,א – יסוד ההיתר לקלף מאכל

כתבתי שטעם ההיתר לקלף פירות מפני שכך דרך אכילתם. וכ"כ בבאו"ה שכא, יט, 'לקלוף'. וזה ההסבר העיקרי. וכ"כ בשש"כ ג, לג.

ובבאו"ה שיט, ד, ד"ה 'מתוך אוכל', ביאר באופן שונה: א' שכל שהוא לאלתר אין שם פסולת על הקליפה אלא תיקון אוכל בעלמא. ב' אין דומה לפסולת דעלמא שהוא פסולת גמור שהוא נפרד מן האוכל, משא"כ זה שהוא מחובר יחד עם האוכל (כר"ח).

וביאר בספר 'טל אורות' (לב, ג; קנו בחדש) שדעת ר"ח ודעימיה, שאין בורר בפסולת שמחוברת לאוכל, כיוון שהם אינם מעורבים, אלא כל אחד במקומו. (והביאו במנוחת אהבה ח"ב ז, יא, כסברת המקילים לקלף פירות). ובערוך השולחן (שיט, כב) ביאר את דעת הרמ"א, שמה שאסר קילוף שומים משום בורר, זה דווקא אחר שהפריד את השומים מקליפתם, ונעשו מעורבים. אבל בשום שלם אין תערובת ואין בקילפו צד של בורר.

ונפקא מינא בין שני הפירושים, שאם ההיתר משום שהוא דרך אכילה, אסור מהתורה לקלף פירות כדי לאוכלם שלא לאלתר. ואם כר"ח שאין בזה כלל תערובת, מותר לקלף פירות כדי לאוכלם שלא לאלתר.

ח,ב – הוצאת גלעין מתוך הפרי

כתב במ"ב שכא, פד, שמותר להוציא את הגלעינים מתוך הפירות כדי לאוכלם לאלתר, אבל לאחר זמן יש בזה איסור בורר.

החזו"א נד, ה, מחמיר שלא להסיר את הגלעין בלא שיאחז ביד השנייה את הפרי. ורוה"פ והמ"ב ובא"ח ש"ש בשלח יא, לא הזכירו תנאי זה. ואמנם בשש"כ ג, יח, הזכיר את שתי הדעות. אולם בהלכה לא התייחסתי לכך, כי מלבד שהלכה כרוה"פ, בפועל כך עושים, שכן קשה להסיר את הגלעין בלי לאחוז ביד השנייה את הפרי. וכמדומה שלזה התכוון בבא"ח בשלח ח'.

ח,ג – קילוף פרי שקליפתו דקה מאוד

במנו"א ח"ב ז, יב, כתב, שלכל הדעות מותר לקלף פרי שקליפתו דקה מאוד ודבוקה לפרי, כמֵלון ומנגו, לצורך אכילה שלאחר זמן, הואיל ויחד עם הקליפה יורד גם פרי, והרי הוא כחותך פרי לשניים. ונראה שלחזו"א נד, ג, אסור.

ח,ד – הסרת עור של עוף

בספר איל משולש ו, הערה נה, כתב בשם הרב אלישיב, שמי שאינו אוהב לאכול עור של עוף, אסור להסירו (מדרבנן) כדי להניח. אולם כדי לאכול מיד מותר, כדין שאר קליפות. ובאג"מ ח"ד עד, בורר ח, התיר אפילו להניח, הואיל והעור ראוי לאכילה. וכן משמע משש"כ ג, הערה פח. ויש לכאורה לשאול, מדוע אפשר להסיר עור של עוף שהוא שונא, ואילו להוציא חתיכות בצל שהוא שונא אסור. וההסבר, כי עור ועוף הם מין אחד, ורק הוא שונא לאכול את העור, אבל בצל ושאר הסלט הם שני מינים, וכשהוא מפריד את מה שנחשב אצלו פסולת, הרי הוא עובר באיסור. ולר"ח ודעימיה, הם אינם נחשבים מעורבים.

עוד כתב באג"מ ח"ד עד, בורר ט, שמותר להסיר את הנוצות מהעור כדי לאוכלו לאלתר, שכך דרך אכילה, ואין גוזז במבושל.

תפריט