ה – איסור הוצאת פסולת מתוך אוכל

פורסם בקטגוריה פרק יא - בורר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-11-05/

ה,א – הערה 5 – בדעת החזו"א

כפי שכתבתי בהערה, אין הלכה כחזו"א (או"ח נג, ונד, ג) שסובר שכל שדעתו על הוצאת הפסולת, אף שהוציא עמה מעט אוכל, עובר באיסור. שדבריו מנוגדים לדברי כל האחרונים שהתירו להוציא חרק מהמשקה עם מעט משקה, ומהם: ט"ז תקו, ג; מ"ב שיט, סא; ובא"ח ש"ש בשלח יג, כמובא בהערה 18. אמנם החזו"א עצמו סובר שבהוצאת חרק הקילו, מפני שהתערובת היא רק בנוזלים שממש צמודים לחרק, ולכן כשהוציא את החרק לבדו, הוציא את כל התערובת. אבל אין נראה שלכך התכוונו האחרונים, ולכן כתבו להוציא את החרק עם מעט משקה, ואע"פ שאין למעט הנוסף חשיבות, כבר אין בזה איסור בורר, מפני שבפועל יש שם עם הפסולת (החרק והנוזל שעמו) גם אוכל (נוזל נוסף), אין זה נחשב בורר. ואף שעיקר דעתו על הוצאת הפסולת מ"מ בפועל הוציא גם אוכל שיש לו חשיבות עצמית, ואין זה נחשב כמוציא פסולת.

ונראה שאף החזו"א יסכים שאם יקח עם הפסולת הרבה אוכל, אז תהיה לאוכל חשיבות, ולא יהיה בהוצאתו איסור בורר. וכן אם הוציא עם הפסולת מעט אוכל, אבל דעתו לאוכלו, אין בזה איסור בורר.

ה,ב – הסרת תווית

יש אומרים שאסור להסיר תווית המודבקת על החלה אלא אם כן יטול אותה עם מעט חלה, שכן הם נחשבים מעורבים במקום הדיבוק. וגם החזו"א יודה, שאם ירד עם התווית מעט מהחלה, אין בזה בורר, משום שמקום התערובות הוא רק במקום דיבוק התווית (ארחות שבת ג, סז).

אמנם למעשה רבים סוברים שאין בהסרת תווית דין בורר כלל, כי אינם נחשבים מעורבים כלל (שש"כ ג, לה). וכך הלכה.

ה,ג – הסרת גרעיני לימון מן הלימון

נשאלתי, האם לאחר תחילת סחיטת הלימון לתוך האוכל, כאשר הגרעינים שבו מתחילים לצאת, מותר לנער את הלימון כדי להעיף ממנו את הגרעינים. ולכאורה הוא מוציא פסולת מתוך אוכל. אולם אפשר לומר להיפך, שהואיל והלימון בידו והוא מפיל את הגרעינים הוא מוציא את האוכל מתוך הפסולת. ועיין בהלכה יב, לעניין שפיכת מרק מסיר, שלרוה"פ החלק הנשפך הוא האוכל, אבל כאן הוא זורק את הגרעינים, ונראה שמה שבידו הוא האוכל. ונראה למעשה שמספק יש להחמיר שלא לנער את הלימון כדי להפיל את הגרעינים. אבל אפשר להציע שיעביר את הלימון על סכין כדי להפיל את הגרעינים, ואין הוא נחשב מוציא פסולת, אלא באותה מידה ואף יותר הוא נחשב מוציא אוכל. ועוד שבאופן זה הוא רק מסיר את הגרעינים שמעל הלימון, שהם אינם נחשבים מעורבים בתוכו.

עוד ראיתי שהורה הרב ליאור שאם גרעין הלימון מעל הסלט אינו נחשב מעורב בסלט ומותר להסירו. וכך מסתבר. אלא שקשה להבחין מתי נחשב מעורב ומתי לא, ולכן לא חילקתי, אבל כתבתי על גרעין שנפל "לתוך" הסלט.

ה,ד – בדין מי שאינו אוהב בצלים ומוציאם כדי ליתנם לחבירו

בארחות שבת ג, הערה ה, נשאר בצ"ע אם זה שמוציא את הבצלים עומד עתה לאכול, ואילו חבירו שמוכן לקבל את הבצלים רק עומד סמוך לארוחתו, שאולי במקרה כזה אסור לו להוציא את הבצלים מתוך הסלט שלו, כי נראה שעיקר כוונתו להוצאת הפסולת ואסור, ע"כ. ונראה למעשה להקל, כל שהוא על פי גדרי לאלתר.

עוד כתב בשם ר"ש אויערבאך, שאסור להוציא את הבצלים ואח"כ לחפש מי מוכן לאוכלם, שאפילו אם ימצא מי שמוכן לאוכלם, ניכר שעיקר כוונתו להוצאת הפסולת.

פורסם בקטגוריה פרק יא - בורר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן