פרק י – בישול
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
ב – כללי הלכות בישול
ב,א – בגדרי האיסור דרבנן עיין בשש"כ פ"א הערה יח, יבי"א ד, לד, לז-לט, יסודי הלכה ח"א עמ' שנב-שנח, בדעות הפוסקים בגדרי האיסור, אימתי דרבנן
ג – בישול אסור, חימום מאכל מבושל מותר
ג,א – הערה 1 – המבשל מאכל בן דרוסאי אם עובר באיסור תורה לדברי באו"ה שיח, ד, 'אפילו', לדעת רבים מהסוברים שכל שאינו מבושל כל
ה – בישול בתבשיל נוזלי ומנהג הספרדים
ה,א – דין הנוזלים שעם המאכל המוצק למנהג ספרדים כתב לי הרב יעקב ורהפטיג, שלדעתו הדין תלוי בדעת המחמם, שאם מגמתו לחמם את הנוזלים אזי
ו – מנהג התימנם ואשכנזים בתבשיל נוזלי
ו,א – תימני שחימם מרק עבור ספרדי עיין באג"מ או"ח ד, קיט, ה, שהסתפק אם פתחו קופסת שימורים עפ"י דעת המתירים (ואג"מ אוסר), האם מותר
ז – כלי ראשון, שני ושלישי
ז,א – כלי ראשון שאינו על האש עיקר הבישול בכלי ראשון שעל האש. וגם אם הכלי הראשון הורד מן האש, או שהאש שתחתיו כבתה, לדעת
ט – עירוי רותחים לכוס רטובה
ט,א – עירוי רותחים לכוס שעל דפנותיה רסיסי מים עוד נימוק לקולא הוסיף הרב ליאור, עפ"י המבואר בערוה"ש שיח, נב, שמטעם תתאה גבר אין חשש
י – האם גוש חם מבשל?
י,א – דין גוש בדיני איסור והיתר כתב באיסור והיתר הארוך (לו, ז), בשר רותח שנחתך בסכין חלבית אפילו בכלי שני, צריך שישים בבשר נגד
יא – בישול אחר אפיה וכדומה
יא,א – עשיית צנימים יש סוברים שהמחמירים בבישול אחר אפיה, יחמירו גם בצלייה אחר אפיה, שאפיה שונה מצלייה. וכ"כ פמ"ג מ"ז ז; אור לציון ח"ב
יב – מגיס – ערבוב
יב,א – שאין חשש הגסה בנטילת מים רותחים מכלי שעל האש כתבתי בהערה שגם למנהג המחמירים מותר לקחת מים מתוך הדוד שעל הפלטה (שש"כ א,
יג – הוספת מים לתבשיל שעל הפלטה כדי שלא ישרף
יג,א – מקור הדין כתב רבנו יונה באגרת התשובה (יום ה' כלל א' סימן ג'): "מכשלה גדולה בידי מקצת העם, שטומנים מערב שבת קומקום של
יד – פתיחה לדין השהיית תבשיל בערב שבת
יד,א – אש שאינה דועכת (הערה 13) כתבתי שגם אש שאינה דועכת, וגם כיריים חשמליות, דינן ככירה שיש בה גחלים, שכל אימת שמקור החום גלוי,
טו – ההתיר הראשון – כאשר התבשיל מבושל
טו,א – השהיית בשר על אש גלויה (הערה 14) מבואר בגמרא ובשו"ע רנד, א, שתבשיל שיש בו בשר, אם הניחוהו סמוך לכניסת השבת, מותר להשהותו
טז – ההיתר השני – לכסות את האש
טז,א – התועלת שבקטימה כללתי בדברי שני טעמים – "שעל ידי שיכסו את האש ויחלישו בכך את חומה, יזכירו לעצמם שלא להגבירה אח"כ. ואם ישכחו
יז – השהייה בתנור חשמלי ובישול בשעון שבת
יז,א – גדר איסור הנחת מאכל חי בשבת על פלטה קרה שאח"כ תבשלו בפשטות נראה שהאיסור מדרבנן, והוא עפ"י גמרא ביצה לד, א: "אחד מביא
יח – הנחה בשבת – שלא יעשה פעולה שנראית כבישול
יח,א – דין הנחה והחזרה שני דינים כרוכים זה בזה: דין הנחה של מאכל מבושל קר במקום שיתחמם ודין מאכל חם שהורד מהכירה ורוצים להחזירו
יט – החזרה בשבת
יט,א – דיני החזרה המ"א מדייק מהשו"ע, שיש תנאי נוסף להחזרה, שהתבשיל ישאר חם, שרק כך אינו נראה כמבשל, והביאו להלכה במ"ב רנג, סח. ולדעת
כ – דינים בהנחה והחזרה על הפלטה
כ,א – דינים בהחזרה כתבתי בהלכה שמותר להעביר את הקדירה שיש בה מאכל מבושל כל צרכו ממקום פחות חם שבפלטה למקום יותר חם. ע"כ. ובאג"מ
כב – כללי הטמנה
כב,א – האם יש איסור הטמנה בהכנסת שקית אוכל לחמין התעוררה שאלה, האם מותר לתת מאכל בתוך שקית ניילון עמידה, ולהניחה בערב שבת בתוך סיר
כג – הטמנה על פלטה וסיר לבישול איטי (קראק פאט)
כג,א – תיאור הכלי כלי זה מורכב משני חלקים: א' כלי חרס עם מכסה שבתוכו מניחים את המאכלים. ב' מכשיר חימום חשמלי עם כלי קיבול
כד – מים מדוד חשמל
כד,א – דבר שאינו מתכוון בפתיחת דוד חשמל כתבתי שגם כאשר ספק אם המים שבדוד לוהטים, אם אינו דולק, מותר לפתוח את החמים, כי הוא
כה – דוד שמש
כה,א – דוד שמש – דעות האוסרים והמתירים בשו"ת מנחת יצחק ד, מד, כתב שאין הוא מכריע האם זה נקרא בישול בחמה או בתולדות חמה