הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ה – בישול בתבשיל נוזלי ומנהג הספרדים

ה,א – דין הנוזלים שעם המאכל המוצק למנהג ספרדים

כתב לי הרב יעקב ורהפטיג, שלדעתו הדין תלוי בדעת המחמם, שאם מגמתו לחמם את הנוזלים אזי אסור, ואם אין מגמתו לחמם אותם אלא כוונתו לחמם את המוצק אפשר להקל כפי רוב המאכל. ע"כ. ונלענ"ד שהואיל והוא נוגע לספק דאורייתא, ויש לחוש להערמה, גם כשהמיעוט נוזלים, אם יש לו חשיבות, יש להחמיר. ורק על הרטיבות המלווה את המאכל אין לחוש.

ה,ב – דין דבר קפוא שיהפוך בעקבות החימום לנוזלי

יש להעיר כי מה שכתבתי שאם המאכל עתה אינו נוזלי, גם למחמירים אין איסור לחממו, הוא כדעת רוה"פ, וכ"כ מ"ב שיח, ק, וכה"ח קנח. אמנם ללבוש כיוון שיגיע להיות נוזלי דינו כנוזלי.

ויש לדון כיצד להחשיב מרק שהוקפא במקפיא. ונ"ל שדינו כנוזלים, שכן מטבעו הוא נוזלי, ורק באמצעים חיצוניים הקפיאוהו, וכשיוציאו אותו מהמקפיא יחזור להיות נוזלי כטבעו. והכלל הוא שהולכים אחר מצבו הטבעי, שאם הרוטב במצבו הטבעי קשה או סמיך (שאינו נוזל), דינו כמאכל. ואם באופן טבעי הוא נוזלי, דינו כמשקה. אמנם כאשר הוא טפל למאכל הגושי יש מקום להקל בצירוף דעת רי"ו ופמ"ג שהולכים אחר הרוב, ובצירוף דעת הרמב"ם ודעימיה שאין בישול אחר בישול בנוזלים, ובצירוף הספק שאולי גם כאשר מטבעו הוא נוזלי עתה שהוא קפוא נחשב כמוצק.

ה,ג – דין מים שהורתחו לפני שבת ונתקררו

לאגלי טל, במים שהורתחו והתקררו לכל הדעות יש איסור בישול אחר בישול. ע"כ. אולם רבים כתבו שלסוברים שאין בישול אחר בישול בנוזלים, כן הדין גם במים. וביניהם ראשונים, וכפי שכתב בתשב"ץ (חלק ד טור ג, י), שאין לחלק בין מרק למים (אמנם אפשר אולי לדייק בדבריו שהתכוון שכל עוד יש חמימות במים אין בהם איסור). ועיין להלן בהלכה ט, לגבי עירוי רותחים על רסיסי מים, שלדעת כמה אחרונים ואול"צ ח"ב ל, י, אם הרסיסים הללו היו חמים בתחילה, מצרפים את דעת הרמב"ם ודעימיה, שאין בהם בישול.

תפריט