כשם שמותר לעשות כל מלאכה לצורך הכנת המאכלים, כך מותר לעשות כל מלאכה לצורכי הגוף, וכשיש צורך מותר לשלם לבעל מלאכה על ביצוע העבודה. למשל, אם נשבר חלון בימים קרים, מותר לתקנו על ידי אומן, כדי למנוע מהקור לחדור לבית. וכן מותר בימים קרים לתקן על ידי אומן תנור כדי לחמם בו את הבית. וכן מותר בימים חמים מאוד לתקן על ידי אומן את המזגן שבבית, מפני שמניעת צער רב מבני הבית הוא מכלל צורכי הגוף (מ"ב תקמ, יט; באו"ה תקמב, א, 'אפילו'; שש"כ סו, הערה רג).
וכן מותר לתקן על ידי בעל מקצוע את מערכת הביוב והשירותים, כדי למנוע סבל רב מדיירי הבית (עיין שש"כ סו, נח).
וכן מותר לתקן את המקלחת על ידי אומן, כי הרחצה מצורכי הגוף במועד היא. אבל כאשר אפשר להתרחץ במקלחת, אסור לתקן את האמבטיה, כי זה פינוק שאינו הכרחי למועד.
כאשר התיקון הנדרש לצורכי הגוף מצריך מלאכה גדולה ופומבית שאורכת זמן רב, כמו שבירת קיר לצורך תיקון הצנרת, אזי רק כאשר יש בדבר צורך גדול לשמחת המועד, אפשר להתיר. וככל שהצורך גדול יותר, כך ניתן להתיר מלאכה ארוכה ופומבית יותר (עיין להלן יב, ב; שש"כ סו, הערה סז).
כאשר הטלפון היחיד של בני המשפחה התקלקל, מותר לתקנו, מפני שמרוב נחיצותו הוא נחשב כיום כצורכי הגוף. וכאשר יש צורך גדול מאוד בטלפון נוסף, מותר גם אותו לתקן.
מותר לאשה להתאפר ולהסתרק ולעשות קליעות בשערה בלא הגבלה, ואף מותר לעשות זאת על ידי קוסמטיקאית מקצועית ולשלם לה על כך שכר, מפני שכל מלאכה שמייפה את הגוף עצמו מותרת בחול המועד. וכן מותר לאשה להסיר שיער שבגופה, חוץ משיער הראש, שגזרו חכמים שלא להסתפר בחול המועד (להלן ט). וכן מותר לאשה לעשות טיפול שגורם בתחילה לאדמומית בעור הפנים, ובתנאי שעוד במשך החג הטיפול יטיב את מראה העור (מו"ק ח, ב; ט, ב; שו"ע תקמו, ה). אמנם לכתחילה נכון לקיים את הטיפולים המקצועיים לפני החג, כדי לקבל את החג באופן המכובד והיפה ביותר, וכדי שימי החג ישארו פנויים לשמחת החג.
תכשיטים ובגדים, וכן פאה נוכרית, אינם נחשבים כצורכי הגוף אלא כשאר צורכי המועד, ולכן רק במלאכת הדיוט ובחינם מותר לתקנם אבל לא במלאכת אומן.
מותר לקבל שכר עבור שמירה על תינוקות, משום שהיא נחשבת כצורכי הגוף (שש"כ סו, הערה קס).
