בגדים שרגילים להתלכלך תדיר, כמו בגדים של תינוקות וילדים קטנים, מותר לכבס בחול המועד לצורך לבישתם במועד. מפני שאסרו חכמים לכבס בגדים במועד כדי שיכבסו אותם לקראת החג, ולא ידחו את כיבוסם למועד, אבל לא גזרו על בגדים שגם אם יכבסום לפני החג יצטרכו לכבסם שוב במועד. ואין צורך להצניע את כיבוסם, מפני שהכל יודעים שמותר לכבס בגדים אלו.
אמנם צריך לכבס לפני החג את כל בגדי התינוקות והילדים, ורק לאחר שישתמשו בכל הבגדים הנקיים, מותר לכבס את הבגדים שנצרכים למועד. ואם לא נותר לילד בגד נקי לחג, מותר לכבסו למרות שעדיין יש לו בגד נקי של חול. ויש להקפיד שלא להוסיף ולכבס בגדים לצורך ימי החול שלאחר החג. ואם לא כיבסו את כל הבגדים לפני החג, לדעת רבים יש להחמיר שלא לכבסם בחול המועד, מפני שהוא כמי שמכוון לעשות את מלאכתו במועד. אולם למעשה, אין להעניש את הילדים על כך, ובדיעבד מותר לכבס במועד את הבגדים שהתלכלכו במועד יחד עם הבגדים שלא כובסו לפני החג.
בדרך כלל ילדים מגיל תשע ומעלה כבר אינם מלכלכים את בגדיהם, ואין היתר לכבס את בגדיהם בחול המועד. אמנם אם הם ילדים שמתלכלכים יותר, מותר לכבס את בגדיהם לצורך המועד גם כשהם בני תשע ועשר.
מגבות ידיים שרגילים להחליף כל יום או יומיים, או מפות שולחן שמתלכלכות תדיר – אם כולן התלכלכו, מותר לכבס את הנצרכות להמשך המועד (שו"ע תקלד, א). וכן הדין לגבי גרביים ולבנים (בגדים תחתונים) שרגילים להחליף בכל יום מפני הזיעה. לאחר שהשתמשו בכל הנקיים, מותר לכבס את הנצרכים להמשך המועד.[7]