קטגוריות

ב – מחסנים, מפעלים ועסקים

מחסנים וחנויות חייבים במזוזה. ואמנם יש סוברים שאם המחסן אינו צמוד לבית אלא נמצא במבנה אחר רחוק מהבית, כיוון שהוא לא נועד למגורים פטור ממזוזה. אולם להלכה כל חדר שמשמש לאחסון חפצים נחשב דירה וחייב במזוזה בברכה, קל וחומר שחנות חייבת במזוזה בברכה, שכן לעיתים אוכלים בה.

משרדים, בנקים וכל כיוצא בזה, חייבים במזוזה, הן מפני הרהיטים והחפצים שבהם, והן מפני שלעיתים אוכלים בהם.

מפעלים, מוסכים ובתי מלאכה, חייבים במזוזה, ובכלל זה החדרים שבהם עובדים והחדרים שמשמשים כמחסן (רב פעלים ח”ב יו”ד לו). חדרי קירור והקפאה פטורים ממזוזה, כיוון שאינם ראויים לדירה (חובת הדר ב, הערה יב).

יהודי שיש לו מלון או צימר, חייב לקבוע מזוזות בדלתות כל החדרים, ואף שהוא עצמו אינו מתגורר בהם, כיוון שנעשו כדי שיוכל להשכירם לאורחים שלו, הרי שהם נחשבים כחדרים שהוא משתמש בהם (ערוה”ש רפו, מח; להלן הערה 16).

בית מטבחיים: חדרים שיש בהם צחנה – פטורים, וחדרים שאין בהם צחנה, כדוגמת חדרי המבואה והמשרדים שיושבים בהם ומקבלים לקוחות – חייבים.[2]


[2]. מחסן: ביומא (יא, א), מבואר שלרב יהודה מחסנים כאוצרות שמן, יין ועצים, פטורים ממזוזה, כי אינם מיועדים לדירת אדם, ולרב כהנא חייבים. הרמב”ם (מזוזה ו, ז) פסק שפטורים, אולם רוב הראשונים פסקו כרב כהנא שחייבים (רי”ף, שאילתות, בה”ג, יראים, רא”ש, מרדכי, רבנו ירוחם, ועוד), וכן נפסק בשו”ע (רפו, א-ב). ואף שיש עוד ראשונים שפסקו כרמב”ם (סמ”ק קנד, מאירי), ועל כן יש סוברים שיקבע בלא ברכה (מקדש מעט רפו, י; ערוה”ש ט; אבני נזר יו”ד שפב, ה), מדברי פוסקים רבים עולה שיש לקבוע בברכה, וכפי שסתמו שו”ע (רפו, ב), דרך החיים, בא”ח (ש”ש כי תבוא כ), שחייב במזוזה, ומשמע שמברך. וכ”כ בשו”ת רע”א (קמא סו), מסגרת השולחן (יא, יג), שכל טוב (רפו, יז). וכן נהגו. קל וחומר כאשר גם אוכלים שם. ואף מחסן שנכנסים אליו לעתים רחוקות, כיוון שראוי לדירת אדם ומניחים שם דברים המשמשים לצורכו, חייב (רב פעלים יו”ד ב, לו).
חנויות: כתבו רמב”ם ושו”ע (רפו, יא), ש”החנויות שבשוקים” פטורות ממזוזה. ביאר הט”ז י, שהחנות נחשבת דירת ארעי כי לא נמצאים בה בלילה, ואילו למחסן נכנסים לעיתים גם בלילה. וכ”כ ח”א (טו, יא), דרך החיים, בית לחם יהודה ועוד. מנגד, ביד הקטנה (מזוזה ב, כא, הובא בפת”ש י), ביאר שכוונת השו”ע לחנות ארעית שמקימים ביריד, ופעילה שבוע בשנה, אבל חנות רגילה שיש בה סחורה כל השנה, דינה כדין בית אוצר שחייב במזוזה. וכ”כ חדרי דעה (רפו, י), קצוש”ע (יא, יד), רב פעלים (יו”ד ב, לו). ואף שיש אומרים שמספק אין לברך (בא”ח ש”ש כי תבוא כב; מסגרת השולחן יא, יא), כיוון שנוהגים גם לאכול ולהתנאות שם – יש לקבוע בברכה (עי’ שבט הלוי י, ד; אגור באהליך לד, מ).
פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן