נחלקו הפוסקים בדינו של אדם שלא ישן כל הלילה. למעשה נפסק ב’שולחן-ערוך’ (ד, יג), שהנשאר ער כל הלילה, יטול את ידיו לפני התפילה בלא ברכה. וכך מצד אחד יצא ידי הסוברים שעליו ליטול ידיו, ומצד שני לא יבוא לידי ספק ברכה לבטלה.
ולדעת בעל ה’משנה-ברורה’ (ד, ל), הטוב הוא שאדם שלא ישן בלילה ילך להתפנות לפני התפילה, ואחר שידיו יגעו במקומות המכוסים שבגופו, יוכל ליטול ידיו בברכה לפי כל השיטות. וכך הוא מנהג אשכנז.
לסיכום: על פי מנהג אשכנז, אשה שלא ישנה כל הלילה, אם היא עומדת להתפלל עמידה בשחרית, תלך להתפנות לפני התפילה ואחר כך תיטול את ידיה בברכה. ולמנהג ספרד, גם באופן זה לא תברך על הנטילה (כה”ח ד, מט). (ע”ע להלן ו, ז; ז, ז בדין ברכות השחר והתורה).
