אשה שקמה משנתה באמצע הלילה, כדי לכסות את בנה או כדי לתת מוצץ בפיו, אינה חייבת ליטול ידיים לפני כן. מפני שבפעולות אלו צריכה לנגוע באחד מפתחי גופו.
אבל הקמה כדי להכין לו אוכל, או להחליף לו חיתול, רצוי שתיטול ידיה לפני כן, כדי שלא תיגע במאכלים או באחד מפתחי גופו בידיים לא נטולות. וכן אשה שמתעוררת באמצע הלילה להניק את בנה, רצוי שתיטול ידיה לפני כן. ואם קשה לה ללכת ליטול ידיים, רשאית לסמוך על דעות המקילים שאינם מחייבים נטילה לקמים באמצע הלילה (אשל אברהם בוטשאטש ד, א, ובהלכה ג' נתבאר שיש אומרים שאין כיום רוח רעה). בכל אופן, לכל הדעות, אין לברך על נטילה שבאמצע הלילה, מפני שחכמים תיקנו לברך רק על הנטילה בבוקר, שהיא המכינה אותנו לקראת התפילה ולקראת היום החדש.
הקמה באמצע הלילה משנתה כדי לשתות דבר מה, לכתחילה טוב שתיטול את ידיה שלוש פעמים ללא ברכה, ואח"כ תברך 'שהכל' ותשתה. וכן מי שהתעוררה משנתה כדי להתפנות, טוב שתיטול תחילה את ידיה שלוש פעמים, כדי שתוכל לנגוע בפתחי גופה בלא חשש. ואחר שתתפנה תרחץ את ידיה כדי לברך 'אשר יצר'. ואם תרצה, תוכל לסמוך על דעת הסוברים, שרק אחר הקימה בבוקר צריך ליטול ידיים שלוש פעמים, ובאמצע הלילה תתפנה בלא ליטול ידיים תחילה. אבל אחר שתתפנה תרחץ את ידיה כדי לברך 'אשר יצר'. ואם אין לה מים, תנקה את ידיה על ידי שפשוף בבגדה ותברך (שו"ע ד, כב).[4]
[4]. דעת שו"ע ד, יד-טו, שכל שינת קבע בלילה גורמת לרוח-רעה, וצריך ליטול שלוש פעמים לסירוגין כדי להסירה. ואע"פ כן כתבתי לשון 'טוב', מפני שהאשל אברהם כתב בשם חותנו, שחשש רוח-רעה הוא רק לאחר הקימה בשחרית, ועל זה סמכו רבים שאינם נוטלים ידיהם כשקמים באמצע הלילה, ע"כ. ודעת רוב המקובלים עפ"י האר"י, שרק אחר שינה בחצות הלילה רוח-רעה שורה, אבל מי שהלך לישון אחר חצות, אין רוח-רעה שורה על ידיו. גם מי שישן בחצות, אם כבר קם פעם אחת אחר חצות ונטל ידיו ג' פעמים, בפעם השנייה אין רוח-רעה שורה על ידיו. נמצא לפי זה, שרק בחלק מהפעמים שקמים בלילה צריכים ליטול שלוש פעמים. בנוסף, יש אומרים שרוח-רעה בטלה בימינו. ולכן רק אחר הקימה בשחרית יש להקפיד על נטילת ידיים ג' פעמים שמקורה בתלמוד, אבל מעבר לכך, בקימות שבאמצע הלילה, טוב להקפיד אבל אין חובה. והנוהגים על פי הקבלה, צריכים להקפיד על נטילה ג' פעמים בקימה הראשונה שאחר חצות. גם מצד ברכת 'שהכל' רצוי לרחוץ ידיים אבל אין חובה, כמבואר בשו"ע ד, כג. וגם הנוגע במקומות מכוסים יכול להסתפק בשפשוף ידיו, כמבואר במ"ב ד, סא. וכן לפני שמתפנים רצוי ליטול ידיים, מפני רוח רעה, אבל אין חובה כמבואר לעיל. ועי' בהערה 2 בדעת הגרע"י שאינו חושש להתפנות לפני הנטילה. ובפניני הלכה תפילה ח, ה-ו, ובהערות, הורחבו הדברים.