נתעורר ספק בשאלה, מהי הסיבה המדויקת לשרייתה של הרוח הרעה על הידיים: האם השינה, שבה תודעתו של האדם מסתלקת והאדם נשאר מוטל ללא יכולת פעולה, ולפי זה גם הישנה ביום – צריכה ליטול את ידיה שלוש פעמים כדי להסיר את הרוח הרעה. או שהלילה החשוך, שבו העולם כולו עוצר מפעילותו, גורם לשריית הרוח הרעה, ולכן גם מי שהיתה ערה כל הלילה צריכה ליטול את ידיה שלוש פעמים.
למעשה, כאשר מצטרפים שני הגורמים יחד, ואשה ישנה בלילה שינת קבע (לפחות חצי שעה), הרוח הרעה שורה במלא תוקפה, וצריך מיד לאחר הקימה להזדרז ליטול את הידיים שלוש פעמים, ולא לנגוע לפני כן בפתחי הגוף ובמאכלים.
דרגה פחות מזה, כאשר אשה ישנה ביום שינת קבע, שאף שהרוח הרעה אינה שורה עליה במלואה, ראוי שתחמיר ליטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין, אבל אין צריך להזדרז בזה, ואין איסור לנגוע לפני כן בפתחי הגוף
דרגה פחות מזה, כאשר אשה נשארה ערה כל הלילה, שיש סוברים שאולי עצם הלילה וסיומו גורם לרוח רעה שתשרה על הידיים. לפיכך, הרוצה להדר, טוב שלאחר שיעלה השחר תיטול את ידיה שלוש פעמים; וכן אשה שקמה משנתה באמצע הלילה ונטלה את ידיה שלוש פעמים, גם אם נשארה ערה, אם תרצה להדר, טוב שלאחר שיעלה השחר תחזור ליטול את ידיה שלוש פעמים לסירוגין. (פניני הלכה תפילה ח, הערות 4, 5).