שערי ערים וחצרות חייבים במזוזה, שנאמר (דברים יא, כ): “וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ”. שְׁעָרֶיךָ הם שערי הערים והחצרות. הרי שבנוסף לפתח הבית שחייב במזוזה, גם שער העיר או החצר, שדרכו עוברים כדי להגיע אל פתח הבית, חייב במזוזה. כשם שהמזוזה מקדשת את הבית שמגן על האדם, כך היא מקדשת את הגדר והחצר שמקיפות את ביתו, ואת חומת העיר וכל רחובותיה וחצרותיה. וכשם שמברכים על קביעת מזוזה בפתח הבית, כך צריך לברך על קביעת מזוזה בפתח השער. כדי שהשער יהיה חייב במזוזה, צריך שהעיר או החצר תהיה מוקפת מחיצה מכל צדדיה, ויהיה לה שער עם צורת הפתח (משקוף ומזוזות) שדרכו נכנסים לבתים (יומא יא, א; שו”ע רפו, א; חדרי דעה א).
גם בית שער, שהוא חדר מבואה לקראת הכניסה לסלון או לחדרי הבית – חייב במזוזה. ואף שאינו משמש לשינה או לאחסון אלא רק למעבר, כיוון שהוא משמש כמבוא לחדרים שחייבים במזוזה, יש לו חשיבות ואף הוא חייב במזוזה כמותם (שו”ע רפו, ז). כמו כן, פתח בניין שדרכו נכנסים למבואת הבניין, וכן פתח שדרכו נכנסים לחדר המדרגות – חייב במזוזה.[8]
חצר שאיננה מחוברת לבית ויש לה היקף מחיצה ושער, והכניסה אליה היא מהחצר שלפני הבית: יש מקום לומר שפטורה ממזוזה הואיל ואין נכנסים דרכה לבית, וכפי שמשמע מהרמב”ם (מזוזה ו, ח); מאידך אפשר שחייבת, כי היא משמשת כחצר שעושים בה פעולות שמסייעות לתפקוד הבית, וכן עולה מדברי הרא”ש (מזוזה יא), וערוה”ש (רפו, ד; לג-לה). ונכון לקבוע לה מזוזה בלי ברכה. אבל גינת ירק, כיוון שאינה משמשת כחצר אלא רק לצורך גידול ירקות – פטורה ממזוזה (ישועות מלכו על הרמב”ם ו, ב; מנחת פתים יו”ד רפו, יג).
