בית שאין בו ארבע על ארבע אמות (1.82 על 1.82 מטר), פטור ממזוזה, מפני שהמצווה לקבוע מזוזה על פתח בית, שנאמר (דברים יא, כ): “וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ“, ומקום שקטן מכך אינו נחשב בית (סוכה ג, א; שו”ע רפו, יג; ראו פנה”ל סוכות ב, 1).
כאשר יש בבית או בחדר שטח של ארבע על ארבע אמות שלא בצורה מרובעת, כגון שאורכו שמונה אמות ורוחבו שתי אמות. יש אומרים שחייב במזוזה, כי העיקר שיהיה שטח של ארבע על ארבע אמות, כלומר שש עשרה אמות מרובעות (רמב”ם; ריא”ז). ויש אומרים שאם אין רוחבו ארבע אמות, אינו ראוי לדירה ופטור ממזוזה (רא”ש; טור; רבנו ירוחם). למעשה, מאחר שיש בזה מחלוקת, יש לקבוע שם מזוזה ללא ברכה (ש”ך רפו, כג).
בית או חדר שיש בו ארבע על ארבע אמות, אפילו הכניסו לתוכו חפצים רבים והתקינו בו ארון קיר וכיור שמיעטו את שטחו, חייב במזוזה, כי כך היא דרך השימוש בבית (מהרש”ם ג, רסג).
חללים קטנים שממלאים את ייעודם: לרב דניאל מהורדנה בעל ‘חמודי דניאל’ (הובא בפת”ש רפו, יא), חדר קטן מארבע על ארבע אמות שלא נועד למגורים, כמבואת הכניסה או כחדר אחסון, כיוון שהוא ממלא את ייעודו ונכלל במערכת חדרי הבית – יש מקום לחייבו במזוזה. אך מחמת הספק הורה לקבוע את המזוזה בלא ברכה. רבים קיבלו את חידושו, אולם מנגד, מדברי הגמרא והראשונים שלא הזכירו את חידושו, משמע שלא כדעתו, וכן כתבו הרבה אחרונים. למעשה, כאשר יש דלת למבואת הכניסה, נכון לקבוע בה מזוזה בלא ברכה. ובמבואה בלי דלת, וכן בחדר אחסון עם דלת, טוב לקבוע מזוזה ללא ברכה. ובחדר ארונות ומְזָווה שנראים קצת כארון גדול שבצידי החדר, וכן במסדרון פנימי בתוך בית שיש לו מזוזות ומשקוף ולא דלת, אין צורך לקבוע מזוזה, והרוצים להדר יקבעו.[9]
ראשונים רבים הביאו דין זה כלשונו, והרא”ש (מזוזה טז) ביאר שאם אין ברוחב הבית ד’ אמות, אף שיש בו שטח של שש עשרה אמות מרובעות, פטור ממזוזה. וכ”כ הטור (רפו, יג), ורבינו ירוחם (כא, ז). וכך משמע מספר העיטור (חלוקת קרקעות ח), ושו”ת הרשב”א (ה, קי). אולם לרמב”ם (מזוזה ו, ב, כפי שפירשוהו רבים), פסקי ריא”ז (מזוזה נה), ושו”ע (רפו, יג), כל ששטחו של הבית שש עשרה אמות מרובעות, גם אם רוחבו פחות מד’ אמות, חייב במזוזה. למעשה, כתב הש”ך כג, שיקבע מזוזה בלי ברכה. וכן הסכימו האחרונים, ומהם: חיי אדם (טו, ו), ערוה”ש (רפו, כא), בן איש חי (ש”ש כי תבוא יט).
כאמור למעלה, חידש החמודי דניאל (רפו, יג, הובא בקצרה בפת”ש רפו, יא), שחדר שנכלל במערכת הבית וקטן מד’ על ד’ אמות, אם הוא ממלא את ייעודו, יקבעו בו מזוזה בלא ברכה. וכ”כ החיד”א (יוסף אומץ טו), לגבי בית שער, ואף כתב לברך על כך. יש שהורו כדבריהם (עיקרי הד”ט לא, ג; מהרש”ם א, עא; בא”ח ש”ש כי תבוא יט, ועוד). ויש שדחו את חידושם (רש”ק בקנאת סופרים קיח; מקדש מעט רפו, לט; אג”מ יו”ד א, קפא, לגבי חדר אחסון). וכן עולה מסוגיית הגמרא והראשונים, שכן אף שדקדקו בהגדרת שטח החדר הקטן ביותר, לא פירטו הלכה חשובה זו. ואף החמודי דניאל הסתפק בדבר ועל כן הורה לקבוע בלי ברכה. למעשה, בבית שער עם דלת, פוסקים רבים יותר נטו לחייב, שכן חיוב שער אינו מפני גודלו, אלא מחמת היותו בית שער, ולכן נכון לקבוע בו מזוזה בלא ברכה. ובחדר אחסון עם דלת טוב לקבוע. אך בחדר ארונות או מזווה שנראים קצת כארון גדול, אין צריך לקבוע (מקדש מעט רפו, לט; קונטרס המזוזה קנד).
ביתן שמירה או מחסן מחוץ לבית, על אף שהוא ממלא את ייעודו, כיוון שאינו ממערכת חדרי הבית, כל שאין בו שש עשרה אמות מרובעות פטור ממזוזה (פת”ש רפו, ב; מנחת פתים יג).
