ארכיון הקטגוריה: ט – כללי המצווה

א – מהטוב שבפירות

מצווה להפריש תרומות ומעשרות מהחלק הטוב שבפירות, שנאמר (במדבר יח, לב): "בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ", חֶלְבּוֹ הוא החלק הטוב שבו. ואם אין שם כהן או לוי, ויש חשש שעד שיביא את הפירות הטובים והבשלים לכהן וללוי – יתקלקלו, עדיף שיפריש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

ב – חיוב על פטור ודרגות שונות של חיוב

אין מפרישים מפירות שפטורים מתרומות ומעשרות, כמו פירות חוץ לארץ ופירות שכבר הפרישו עליהם תרומות ומעשרות, על פירות שחייבים בתרומות ומעשרות. וכן להפך, אין מפרישים מפירות שחייבים על פירות שפטורים. ואם הפריש – לא עשה כלום, ועליו לחזור ולהפריש תרומות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

ג – מוקף

מצווה להפריש תרומה גדולה מן המוקף, כלומר מפירות שקרובים וסמוכים זה לזה, באופן שניתן להקיפם יחד. בדיעבד, המפריש תרומה גדולה שלא מהמוקף – קיים מצוותו (רמב"ם תרומות ג, יז; כ). כיוון שגם 'תרומת מעשר' נקראת תרומה, נהגו חכמים להפריש גם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

ד – כיצד מודדים ודין הטועה

בהפרשת מעשרות ותרומת מעשר צריך להשתדל לדייק, שלא יפריש יותר ממעשר ולא יפריש פחות ממעשר. לשם כך צריך למדוד פירות שרגילים למדוד את נפחם, ולספור פירות שרגילים לספור, והטוב ביותר לחשב על פי משקל, שהוא המדויק ביותר (רמב"ם תרומות ג, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

ה – דין התרומות בזמן הזה

כיום, אין הכהנים רשאים לאכול תרומה טהורה, הואיל והכל נחשבים טמאים בטומאת מת, ואין בידינו אפשרות להיטהר מטומאה זו בלא הזאת מי אפר פרה אדומה. כאשר התרומה טהורה, אסור לשורפה או לאבדה, אלא יש להניחה עד שתתכלה מאליה או לגונזה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

ו – שימוש בתרומות בזמן הזה

כפי שלמדנו (ז, ז), אף שאסור לכהן לאכול תרומה טמאה, רצוי שיהנה ממנה בדרך שריפה. שאם התרומה פירות – יסיק בהם את התנור, ואם שמן – ידליק בו את הנר. כאשר הכהן מדליק עבור עצמו תנור לחימום בפירות תרומה טמאים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

ז – כהן ולוי שיש להם פירות

כהנים ולוויים שיש להם פירות – צריכים להפריש מהם תרומות ומעשרות כמו כל ישראל. אלא שהכהן משאיר את התרומות ברשותו ונוהג בהן קדושה כדין, ואף את ה'מעשר הראשון' ישאיר ברשותו, שהואיל וגם הוא משבט לוי – אין עליו חובה להביאו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

ח – מעשר ראשון בזמן הזה

כפי שלמדנו (לעיל ז, ח), מצווה לתת 'מעשר ראשון' ללוי. ואף שרבים סוברים שבעקבות הקנס שקנס עזרא את הלוויים מותר לתת אותו גם לכהן (תוס' וטור). כיוון שיש סוברים שלאחר חורבן בית המקדש הקנס בטל וחזרה המצווה ליתנו דווקא ללוי, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

ט – מעשר עני

בשנים א' ב' ד' ה' לשמיטה, מפרישים מעשר שני, ובשנים ג' ו' מעשר עני. כיוון שדיני מעשר ראשון ומעשר עני שווים, שהם חולין וניתנים בזמן הזה כבעבר, נעסוק תחילה בדיני מעשר עני, ונשלים את ההלכות הנוגעות לשני המעשרות הללו. גם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

י – דרך נתינת המעשר ללוי ולעני למעשה

'מעשר ראשון' ללוי, ו'מעשר עני' שמפרישים בשנה השלישית והשישית – הם המעשרות שנאכלים גם היום על ידי מקבליהם, מפני שהם חולין ואין צריך לאוכלם בטהרה. שיעור כל אחד מהמעשרות הללו כ-9% מהפירות. שכן למדנו, שמפרישים כיום ל'תרומה גדולה' כלשהו, נמצא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

יא – מתן המעשרות למעשה למכירי לוויה ועניים

אחת הדרכים הטובות לקיום מצוות נתינת המעשרות בימינו, שבעל הפירות יסכם מראש עם לוי תלמיד חכם שיקבל ממנו את ה'מעשר ראשון', וייתן ללוי הלוואה כספית כנגד המעשרות שהוא עתיד להפריש בשנה הקרובה. בכך לוי זה נעשה 'מכר לוויה' שלו, היינו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

יב – מעשר שני ופדיונו

מצוות אכילת פירות 'מעשר שני' בטהרה בין חומות ירושלים תלויה בקיומו של בית המקדש (לעיל ז, ט), לכן כיום שבית המקדש חרב, גם אם היינו יכולים להיטהר מטומאת מת, לא היתה בידינו אפשרות לאכול את פירות ה'מעשר שני'. ואע"פ כן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

יג – מדיני הפדיון

כאשר פודים 'מעשר שני' על כסף, צריך לפדותו על מטבע שנסחר באותו מקום, ולא על מטבע שאינו נסחר שם, שאינו נחשב שם ככסף (רמב"ם ד, ט-י). יכול אדם להרשות לבני משפחתו וידידיו לפדות פירות 'מעשר שני' שיהיו להם על המטבע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה

יד – אין פודים כשהשווי פחות מפרוטה ובירושלים

אם שוויו של ה'מעשר שני' פחות מפרוטה, אין אפשרות לפדותו (ב"מ נג, ב), מפני שכל שהוא שווה פחות מפרוטה, אין בו חשיבות כדי שאפשר יהיה לבצע בו פעולה של קניין או פדיון. וכיוון שאי אפשר לפדותו, וגם אסור לאוכלו או … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - כללי המצווה | כתיבת תגובה