פרק טו – ברכות הראייה

כלל א – ברכות הראייה רק על דבר שיש בו צד חידוש רק על ראייה שיש בה צד חידוש, שמעוררת תשומת לב, תקנו לברך. אבל

א,א – חישוב שלושים יום כתבתי בפשטות שמחשבים את יום הראייה כיום הראשון, וביום השלושים ואחד אפשר לברך. וכך משמע מלשון השו"ע ריח, ג: "כל

ב,א – ברכת הים התיכון "עושה מעשה בראשית" במשנה ברכות נד, א: "רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול".

ג,א – ראיית נופים דומים – הרים וגבעות כאשר הם נפרדים לגמרי זה מזה, ולא ראם כאחד, יברך על כל אחד ברכה מיוחדת. שכן חכמים

ד,א – הגר ליד הים או ההר להרחבת הערה 2 – עיין לעיל בהקדמה כלל ג' בדעת הא"ר ודעימיה, שממנו יסוד דין זה. וכ"כ בפס"ת

ה,א – ברכת הנופים בזמננו היסוד הוא שכל הנופים שתקנו לברך עליהם, דינם לא השתנה, וגם היום צריכים לברך עליהם. ואף מי שאינו מתפעל מהם,

ו,א – כוכב שביט, רעידות אדמה ורוחות בברכת ק"ש של ערבית אנו אומרים: "ומסדר את הכוכבים ברקיע כרצונו", ולכן כוכב שטס שלא במסלול מסודר, מפתיע

ח,א – ברכת האילנות כתב בשו"ת הלק"ט ב, כח, שאין לברך אלא על ריבוי אילנות, כלשון הגמרא 'אילני'. ובמורה באצבע כתב שהמדקדקים מברכים דווקא בניסן

ט,א – הודאת גשמים – בעל משפחה שיש לו שדה מה יברך לדעת הרי"ף והרמב"ם, אם הוא שותף עם חבירו בשדה, מברך 'הטוב והמטיב', ואם

י,א – ברכת הקשת בס' ברכת הבית שער כט אות יט כתב שאם הקשת נעלמה ושוב חזרה להיראות – כל זמן שנשארו עננים בשמיים, אינו