הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ג – מספר ברכות על נופים שונים

ג,א – ראיית נופים דומים – הרים וגבעות

כאשר הם נפרדים לגמרי זה מזה, ולא ראם כאחד, יברך על כל אחד ברכה מיוחדת. שכן חכמים תקנו לכל אחד ברכה. אבל אם הוא רואם כאחד, יפטור את כולם בברכה אחת, כשם שיברך 'העץ' על כל מיני פירות העץ שלפניו. ואף אם אינם עתה לפניו, כל שהם דומים ושייכים לאותו אזור, יברך על כולם ברכה אחת, ושני טעמים לכך, א' כיוון שהם באותו אזור אין הפסק משמעותי בין ראיית אחד לשני, והרי זה כמי שמתכוון לאכול עוד ממה שבארון שבביתו. ב' הואיל והם באותו אזור יש דמיון בין מראיהם, שכל ההרים שבאותו אזור דומים, וכן כל הגבעות שבאותו אזור דומות. והדגשתי זאת בהלכה. וממילא ברור שאם תהיה שם גבעה בעלת צורה אחרת לחלוטין, יש לברך עליה ברכה נפרדת.

וכתבתי שברכת ההרים והגבעות שונה, שהר הוא מצד גודלו וגבעה מצד צורתה, ולכן אין ברכת אחד פוטרת חבירו, כשם שאין ברכת ים פוטרת נהר. אמנם פעמים שיש הר גדול שיש לו גם צורה מיוחדת, ואז בברכה אחת יפטור את ההרים והגבעות שיראה אח"כ באותו אזור שצורתם דומה. אבל כאשר יש שני סוגי התפעלות, האחד מהר גדול, והשני מגבעה מיוחדת, אם לא יראם כאחד – צריך לברך עליהם שתי ברכות.

ג,ב – ראיית שני מדבריות בזה אחר זה

כתב בשער העין יא, ד, שאם ראה מדבר אחר בתוך שלושים יום לא יברך, כי המראה שלהם שווה. ולא הביא מקור לדבריו. ואינו נראה, כי יש שוני בין המקומות. אלא כשם שמברכים על כל ים וים, כך יברך על כל מדבר.

תפריט