א – פירות העץ והאדמה
ח,א – טעם ברכת 'העץ' ו'האדמה' ו'שהכל', להלכות: א, ג, ה, ו. ליקוטי הלכות ברכת הפירות א: "קבעו רבותינו ז"ל ברכה מיוחדת לפירות… ולא כללו
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
ח,א – טעם ברכת 'העץ' ו'האדמה' ו'שהכל', להלכות: א, ג, ה, ו. ליקוטי הלכות ברכת הפירות א: "קבעו רבותינו ז"ל ברכה מיוחדת לפירות… ולא כללו
ב,א – בירך על פרי אדמה וכיוון להוציא גם פרי עץ שו"ע רו, ב, היו לפניו פרי אדמה ופרי עץ, ובירך על פרי האדמה ונתכוון
ג,א – עניין ברכת שהכל לכאורה יש לתמוה מדוע פוטרים בברכת 'שהכל' מאכלים שמקורם מהחי, כבשר, דגים, ביצים וכל מוצרי החלב והגבינות. והלא ברכת 'שהכל' נועדה
ה,א – דין צלף והנלמד ממנו הרחבת הערה 3 – אם אותם עלים וגבעולים ראויים לאכילה ואף נוטעים את העץ על דעת לאוכלם אלא שאינם
ו,א – פירות בוסר שלוש דעות בפירות בוסר: א) לשו"ע רב, ב, ורוה"פ, מהרגע שהפרי התחיל לגדול, האוכלו מברך את ברכתו למרות שאפשר לאוכלו רק בשעת
ז,א – פירות שגדלו בעציץ שאינו נקוב על פירות הגדלים בעציץ שאינו נקוב מברכים את ברכתם הרגילה הואיל וגדלו מתוך אדמה. וגם בתרו"מ הם חייבים, אלא
ח,א – הערה 8 בספר וזאת הברכה בירור הלכה טז, המציא מבחן לשאלה אם נתרסקו לגמרי או לא, שאם המשקל הסגולי השתנה ברכתו 'שהכל'. אולם
ט,א – ממרח תמרים כתבתי: "על תמרים שנמעכו ונעשו כעיסה, מברכים 'העץ', ולבסוף ברכה אחת מעין שלוש. שהואיל ולא נתרסקו לגמרי, לא איבדו את צורתם
י,א – מחית פירות כתבתי: "ואם נותרו בתוך הרסק חתיכות פרי, הרי שלא נתרסק לגמרי, ויברך על חתיכות הפרי 'העץ' ויפטור את כל הרסק (בא"ח
יא,א – כשאוכלים שוקולד או סויה ופרי מה יברכו תחילה המהדרים מדקדקים, שאם רוצים לאכול מאכל סויה או שוקולד, וגם פרי עץ או אדמה המונחים