ג,א – עניין ברכת שהכל
לכאורה יש לתמוה מדוע פוטרים בברכת 'שהכל' מאכלים שמקורם מהחי, כבשר, דגים, ביצים וכל מוצרי החלב והגבינות. והלא ברכת 'שהכל' נועדה בעיקר למאכלים שאין להם חשיבות לקבוע עבורם ברכה מיוחדת, ועל כן פוטרים אותם בברכה הכללית. ואולי מפני שמלכתחילה לא היה ראוי שנאכל בשר, ורק מימי נח הותר לנו לאכול בשר, לפיכך לא תקנו חכמים ברכה מיוחדת לבשר. ולכן דווקא הברכה הכללית, שמחזירה את הכל לשורש, שהכל ממנו יתברך, ממנה אפשר לקבל רשות לאכול בשר.
ויש לברכת 'שהכל', שפוטרת מאכלים חשובים במיוחד וגם מאכלים שנחשבים פחותים בחשיבותם, דמיון לברכת הנשים 'שעשני כרצונו', שאפשר לדורשה לגנאי שהיא פחותה מהגברים ומצדיקה עליה את הדין, ואפשר לדורשה לשבח, שהאשה מיוחדת בכך שהיא יותר כרצונו העליון יתברך מאשר הגבר (עיין פניני הלכה "תפילת נשים" ו, ב).
