ח – פירות חתוכים ומרוסקים

ח,א – הערה 8

בספר וזאת הברכה בירור הלכה טז, המציא מבחן לשאלה אם נתרסקו לגמרי או לא, שאם המשקל הסגולי השתנה ברכתו 'שהכל'. אולם כפי שכתבתי על הגדרות האחרונים שהביא בפס"ת רב, טו, שאינן קובעות למעשה, אלא רק מסייעות להכרעה, ובפועל ההכרעה נקבעת לפי דעת בני אדם. כך גם נראה שהמשקל הסגולי אינו קובע את הדין אלא רק מסייע להכרעה. אמנם יתכן שבדרך כלל כאשר המשקל הסגולי משתנה, גם המאכל משתנה בעיני בני אדם.

ושם בוזאת הברכה הביא את דברי הגרש"ז אויערבאך שסובר שעל פירה וצ'יפס מקמח תפוחי אדמה מברכים 'האדמה', ולפי הכלל שקבע על פי המשקל הסגולי, אין מברכים 'האדמה'. וכך גם כתבתי למעשה להלן הלכה יב, 9, משום שנתרסק לגמרי, וזה הכלל המרכזי. בנוסף לכך גם מרקמו וטעמו השתנו מעט. אולם הוספתי  שהמברך 'האדמה' יצא.

ח,ב – הערה 9 – הידורים בברכת רסק פרי

יש מהדרים שכאשר יש לפניהם רסק פרי, משתדלים להביא פרי ולברך עליו 'העץ' כדי לפטור בברכתו את הרסק. ואף שלכאורה הצעה זו אינה טובה לשיטת תה"ד והרמ"א, מ"מ כיוון שגם לשיטתם אם בירך 'העץ' על הרסק יצא, ולא אמרו את דבריהם באופן נחרץ, ולעומת זאת לדעת רבים מעיקרא ראוי לברך על הרסק 'העץ', כאשר אפשר לברך בוודאות 'העץ' ולפטור בזה את הרסק, יש בזה הידור. וכ"כ בפס"ת רב, טו, 85.

וכמובן שיותר מהודר לברך גם על מאכל אחר 'שהכל' ובזה לצאת ידי כולם.

תפריט