ב – המלאכות שבבגד
ב,א – עשיית לבד כתב הרמב"ם ט, טו: "העושה את הלבד הרי זה תולדת טווה". והראב"ד לא הסכים מפני שאין שם טוויה כלל, ויותר נראה
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
ב,א – עשיית לבד כתב הרמב"ם ט, טו: "העושה את הלבד הרי זה תולדת טווה". והראב"ד לא הסכים מפני שאין שם טוויה כלל, ויותר נראה
ג,א – פיזור טלק אסור לפזר טלק על כתם שמנוני, כ"כ בשש"כ טו, כז. וכ"כ באור לציון ח"ב כד, ב, וכתב שאפשר שיש בזה אף
ד,א – הערה 2 – האם הרטבת בגד נקי אסורה זבחים צד, ב: "בגד שרייתו זהו כיבוסו, ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: זרק סודר למים
ה,א – חשש סחיטה בסחיטת דבר יתכנו שני איסורים, האחד משום ליבון, והשני משום דש. וכ"כ רבינו תם בספר הישר (סי' רפג). וכאן אנו עוסקים
ו,א – הערה 5 – בגד עור קשה שבת (קמב, ב): "היתה עליו לשלשת – מקנחה בסמרטוט. היתה של עור – נותנין עליה מים עד
ז,א – בגד ניילון ונעל עור נשאל בעל הציץ אליעזר (ה, י), האם מותר לשטוף חלוק ניילון כדי להסיר את הלכלוך שדבק בו. והשיב שכמו
ח,א – ניקוי אבק בילקוט יוסף שב, ט, כתב להקל כדעת השו"ע, שאין איסור לנקות אבק. שכן דעת רוב הראשונים. וכתב שטוב להחמיר לנקות את
ט,א – קיפול טלית דעת המקילים: כתב באור לציון (ח"ב כד, ג), שהמנהג להקל לקפל כדרך קיפולה הרגיל, וכדעת הכלבו המובאת בב"י הסובר שקיפול שלנו
יב,א – טיטולים שנסגרים על ידי סרטי הדבקה בשש"כ טו, פז, התיר להדביק טיטול ולפותחו, גם כשהדבקיות מדבק, כי זו תפירה וקריעה שאינה של קיימא.
יג,א – ביאור המחלוקת בין השיטות נחלקו האמוראים בירושלמי שבת פרק טו הלכה א לגבי קשירת יריעות המשכן ויריעות החצר ליתדות שהיו תוקעים באדמה בעת
יד,א – קשר על קשר יש סוברים שהגדרת קשר של אומן, הוא קשר חזק, וזה הקשר האסור לפי הרי"ף והרמב"ם (ואם הוא נקשר לזמן קצר
טו,א – עניבה קשר עניבה אינו קשר ומותר אף לזמן ארוך. וכן עניבה על גבי עניבה (מ"ב שיז, כט). וזאת משום שהוא ניתר בקלות במשיכת
טז,א – השחלת שרוך בנעליים כפי שלמדנו בשש"כ טו, סד, החמיר עפ"י מ"ב להשחיל שרוך גם בנעל ישנה, והתיר להשחיל את השרוך אם הוא שונה